אוקיי. לונג סטורי שורט - אני מרגישה מאוד לבד.
בתיכון לא הייתי הבחורה הכי פופולרית, לא הייתי דחויה, היו לי חברות והסתדרתי. מידי פעם מצאתי את עצמי קצת לבד ואבודה בהפסקות אבל תמיד הרגשתי שיש לי למי לפנות, לבלות... מאז שסיימתי תיכון הקשר עם כמה בנות נותק (שתיים חברות שהיו קרובות, עוד כמה חברות של בי"ס כזה...) ואני מבינה את זה. אלו החיים. אנשים ממשיכים וקשה לשמור על קשר עם כולם. עם חלק ניסיתי מאוד אבל זה לא צלח.
הגעתי למצב שיש לי פחות חברות בשלב זה בחיים, כשהרבה מהן לא ממש בנות שנפגשות ומבלות... פשוט כי זה האופי שלהן, גם רק להיפגש זו חתיכת משימה.
יוצא מצב שאני יוצאת הביתה מהצבא ולא מעט סופשים אני פשוט לבד. נפגשת עם איזו חברה אחת, נשארת נגיד בערב בבית וביום למחרת שוב לא עושה כלום... כי לבנות שבבית יש עוד חברות ועיסוקים ואני כמובן לא יכולה לצפות שהכל יהיה סביבי. מקבלת את זה. ומרגישה בודדה. תמיד אחרי סופשים כאלה ובמהלכם אני מרגישה נורא.
התפקיד שלי בצבא הוא לא כזה שאפשר להכיר בו הרבה אנשים, זו עבודה מאוד יחידנית וגם סביבך אין יותר מידי אנשים. אני עובדת גם עם אנשים שלא בצבא ויש פער גילאים עניינים בקיצור, משירותי הצבאי לא תבוא הישועה. אז אני לא ממש יכולה לבנות על להכיר חברים חדשים יותר מידי, שניים שלוש. ולא עם כל חבר שאתה מכיר אתה שומר על קשר קרוב בהכרח ונפגש בסופי שבוע... בטח אחרי שאתה איתם במהלך כל השבוע ולהם יש חברים אחרים כמו כולם...
עשיתי שנת שירות וכן התחברתי לקומונה שלי אבל כולם גרים במקומות מאוד רחוקים אז אם נפגשים זה בסופש פעם ב-.
אני פשוט לא ממש יודעת איך לצאת מהמצב הזה כרגע בחיי.. אני לא במסגרת שמאפשרת הרבה מאוד היכרות חדשה ופשוט לבד ובודד לי. אני מוצאת את עצמי עושה את הבלתי ייאמן ומחכה ליום ראשון בסופש כדי שלפחות תהיה לי תעסוקה!!!!
מה אתם אומרים? איך הייתם מתנהלים עם זה?
אני בן אדם שקצת קשה לו להעסיק את עצמו לבד.. אני קוראת,רואה טלוויזיה,לפעמים עושה משהו עם המשפחה... אבל די כמה אפשר? צריך חברה בחיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות