יש כאן אנשים שחוו בדידות בחיים שלהם לתקופה ארוכה והצליחו לצאת ממנה?
אני במשך שנים, מאז שאני קטנה לא רק מרגישה לבד אלא באמת בודדה.
כל החיים היה לי פחד מהבדידות הזו. אני לא מצליחה לייצר חברויות..
הייתי מגדירה את עצמי כבחורה עם מלא תחומי עניין והמון סקרנות וקופצניות אבל אני מרגישה שאין אף אחד שיכול להכיל אותי.
לאחרונה אני חווה עצבות רבה מהרגיל מהבדידות הזו. איך הגעתי למצב שאני לא יוצאת לברים, למסיבות, לא עושה כל מה שבני הגיל שלי עושים ולא נהנת מהתקופה הכי יפה של החיים שלי?
איך יצא ככה שאני תקועה בבית בשישי ובשבת או בכל יום אחר ומספרת להורים שהכל אחלה כי אני עסוקה?
יש לי המון תחביבים ואני מתעסקת בהם, אבל אני מרגישה שאני עוד אשתגע בלי חברים...
אין לי כסף ללמוד קורס, ולמעשה יצא ככה שאני תקופה לא עובדת ומבזבזת כסף על התחביבים שלי ככה שאני לא יכולה להכיר אנשים בקורס.
אני לא מוצאת עבודה, האמת שכבר נמאס לי מהמרכז ואני רוצה לעבור צפונה.. אבל אין לי מה לעשות שם. אני אפילו לא לומדת גם השנה, אין לי עם מי לעבור לשם בכלל. אני פשוט נורא מתחברת לשלווה ששם..
אני כל כך בודדה וכל כך מרגישה ריקנות. אני מרגישה שאין לי סוף טוב בכל הסיפור הזה.
נמאס לי להיות לבד.
יש כאן מישהו שמכיר מקרוב את ההרגשה הזו והצליח להתגבר עליה איכשהו? או להפיג אותה?
תנו לי תקווה, אני מרגישה מתה מבפנים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות