אני נשואה.
אמא ל 3 ילדים קטנים.
חרדתית מאוד בכמה תחומים(נטישה.רעשים.חברתית. ועוד)
נשואה לבעל נוראי.
קר, מנוכר
לא מקיים איתי כמעט יחסי מין
מפרנס על הפנים.
אינו יודע בכלל מה זה לתת מילים טובות ותחושה טובה...
מקטר ללא הפסקה.
בקיצור חרא של חיים.
במקביל...וכאן מתחיל הסיפור...
הכרתי גבר בן 40.
מבוגר ממני ב 8 שנים
גבר מדהים, פשוט מדהים.
יפה תואר, אצילי, אוהב אותי בצורה בלתי רגילה. מסור אלי, מכיל את בעיותיי הרבות, אינטילגנט בצורה מדהימה, נעים הליכות, הייתי לא בסדר כלפיו באין ספור פעמים...והוא סלח. מחל.הכיל.חיבק וקיבלת בחזרה...
אני מאוהבת בו אנושות כפי שלא הייתי מעולם בגבר(והיו לי גברים)
אני פשוט מוצאת את עצמי בוכה . פשוט בוכה ממנו. אצילות כזו באדם? לא האמנתי.
קנאית לו בטירוף.
אגב הוא גם תומך בי קצת כלכלית.
וכמובן והעיקר מורלית.
הסקס איתו? משהו לא מהעולם הזה.
אני אובדת עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות