אני ובת הזוג שלי שנתיים וחצי ביחד. הזוגיות טובה באמת, התקשורת והכימיה בינינו מצויינת ואני מאוד אוהב אותה.
אבל מה יש בעיה אחת, והיא אצלי - שאני מרבה להסתכל לצדדים בפן המיני.
כשבחורות מתחילות איתי אני מרגיש בפנים מין ביאוס של וואלה הייתי שמח להיות איתה עכשיו לילה, אבל אני תפוס וכמובן שלא אבגוד בבת הזוג שלי.
ולעיתים אני מרבה לחשוב על בנות שהייתי איתן לפני המערכת יחסים הנוכחית שלי ואני חושב לעצמי האם זה נורמלי ובסדר? ושלא תבינו לא נכון, אני מאוד נמשך לחברה שלי והסקס איתה מצויין וכשאני איתה במיטה אני לא חושב או מדמיין אחרות, אבל כשאנחנו נמצאים במרחק פיזי אחד מהשני (צבא) אז "בחורות אחרות" מאוד עושות לי את זה.
אני חצוי ממש בין עולמות, מצד אחד -
אני מאוד אוהב את חברה שלי וטוב לי איתה!
ומצד שני - אני לא מפסיק לחשוב על אחרות ומאוד רוצה לצאת אל הרווקות ולחוות את "חיי הנעורים"
אני מלא בתהיות, מהי הבחירה הנכונה? כיצד ארגיש במידה ואפרד ממנה? האם זה שווה את זה? האם זה נכון להחזיק זוגיות במצב כזה? מה יקרה בהמשך במידה ונפרד וכל הבחורות שפספסתי בדרך..
קראתי איזה מאמר שמדבר על הנושא הזה ובאמת נגמלתי מפורנו והפסקתי להביא ביד "סתם ככה" וזה מאוד עזר לי ובאמת פחות הסתכלתי לצדדים. אבל אחרי שבועיים הכל מתחיל לצוף שוב ואני שואל האם זה נכון לשתק את היצר והתאווה הזו הרי סה"כ אני בן 19 ויש לי עוד חיים שלמים לנסות ולחוות, האם זה נכון כבר בגיל הזה "למסד" קשר ולשתק את היצר המיני של הנעורים?
אל תשנאו אותי ותגידו שאני כפויי טובה ולא מעריך את חברה שלי. ההפך הוא הנכון - בגלל שאני מאוד אוהב אותה ואכפת לי ממנה אני שוקל את הנושא בכובד ראש לפני שאגיע להחלטה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות