הוטרדתי בילדות על ידי קרוב משפחה, לא מצליחה להשתחרר מזה!

הסיפור שלי מתחיל בגיל 6 ומסתיים (בהיבט הפיזי בלבד) בהיותי בת 11. הוריי נהגו לקחת אותי לבד לבית סבי בתקופה של החופש הגדול ואני מאוד אהבתי זאת, אך יום אחד בעודי שוכבת על המיטה (על הבטן) נכנס דודי שאז היה בן 13 ונשכב עליי ביקשתי ממנו שיירד כי הוא כבד לי והוא פשוט לא התייחס חשבתי שהוא רוצה שאני אנסה להפיל אותי אז התחלתי לנסות להוריד אותו ממני אך הוא פתאום התחיל להתעצבן ביקש שאפסיק ופשוט התחיל להתכחכך בי בישבן, וככה כל פעם היה מחפש תירוץ להיות איתי לבד וחוזר על מעשיו כשאני לא אומרת דבר.


המעשים נמשכו כמה שנים, היו מקרים שהוא היה בא לביתי וגם בזמן שהוריי בחדר הסמוך היה עושה את מעשיו, כמובן שלא סיפרתי לאף אחד, מה שהוביל לבעיות בכל מה שקשור לנושא המיני ( לקח לי זמן עד שהייתי מוכנה לקיים יחסי מין) האדם היחיד שיודע על סיפור זה הוא בעלי (העוגן והפסיכולוג שלי) הוא הגבר היחיד שהייתי מוכנה להגיע איתו למצבים אינטימיים. הוא מאוד מבין ועזר לי המון במהלך השנים לנסות להתגבר. לא סיפרתי לו מי הדוד הספציפי מחשש שהוא עלול לעשות לו משהו.

כיום אני אמא ל2 בנות וכל החששות והדאגות שהיו לי צפים שוב, אני חרדה בצורה בלתי רגילה לבנות שלי וזה מתבטא בכך שכל ערב לאחר מקלחת אני בודקת "שהכול בסדר" באיבר מינן כשהבת הגדולה מתלוננת על כאבים או שמגרד לה בפות אני מגיבה בקיצוניות ממש מגיע למצב של דופק לב מהיר ותחושה שהדם אוזל מהפנים אני כ"כ מפחדת שמישהו ייגע בה או נגע בה! העניין הוא שרק אני או בעלי עם הבנות ובכל זאת אני בודקת כל יום, אין לי אמון באף אחד אפילו לא בבעלי למרות שאני יודעת שהוא לא יעשה דבר כזה לעולם! (נשמע לא הגיוני, אני יודעת)

בעלי מבין, בהתחלה הוא היה מתעצבן אך עם הזמן הוא הבין שזה בעיה שקיימת אצלי בגלל מה שעברתי.

היום החלפתי חיתול לבתי בת השבועיים וראיתי משהו אדום אין לי מושג איך לתאר את מה שעבר עליי באותם רגעים (אימי שמרה עליה בזמן שאחיי נכחו בבית בני 21 ו 24) מיד
חשדתי בהם שתיהם עם בנות זוג וכנראה שלא היה סיכויי שהיו עושים משהו, בעיניי כולם מהווים סכנה כולל המשפחה שלי סבא אח וכו' לבסוף כשהסתכלתי קרוב היה זה בסך הכול סיב מהבגד שאותו לבשה שבאמת היה אדום.

אני לא מאפשרת לבתי הגדולה להימצא בחברת גברים או אפילו ילדים מעל גיל 6 אני כל הזמן שואלת אותה אם מישהו נגע בה למטה אני פשוט לא מצליחה להשתחרר מהנושא הזה!! ונימאס לי לפחד כל הזמן! אני רוצה לגדל את בנותיי ללא חרדות וחשדות. אני יודעת שכשהן יגדלו זה ישפיע עליהן אך אני פשוט לא יודעת איך להפסיק את זה! ועל כן אני פונה אליכם
נ.ב שכחתי לציין שניסיתי טיפול אצל פסיכולוג אך מהר מאוד הבנתי שאין לי את היכולת לדבר על מה שעברתי פנים מול פנים עם אדם זר או עם כל אדם שהוא לא בעלי. תודה מראש