אני נמצאת בזוגיות כבר שנה וכמה חודשים , ההתחלה הייתה מדהימה ומלאת אהבה ואני לא מפסיקה להתגעגע לתקופה הזו של ההתחלה , פשוט נזכרת בה ועולות בי דמעות.
עם הזמן התחילו הבעיות , הוויכוחים וההתפרצויות ... היה קשה מאוד לקום מכל ריב והגענו גם ל3 פרידות במהלך הקשר. אני אוהבת אותו וקשה לי להיות בלעדיו , כל פרידה התגעגעתי אליו מחדש ולא ראיתי את עצמי ממשיכה הלאה.. אבל אני לא מאושרת. אני לא מרגישה שהוא מבין אותי ויעשה הכל למען האהבה הזו כמו שאני מוכנה...
בראש שלי זה כבר לעבור לגור יחד וחיים יחד, אני בצבא עוד מעט מסיימת , והוא בצבא ואומר שאין לו את הסכום שהוא רוצה בשביל לעבור לגור איתי יחד.
אנחנו לא מאותה עיר, מתראים אחת לשבוע שבועיים ומאוד קשה לי לתחזק קשר ככה... אחרי כל הפרידות שעברנו המשפחות שלנו לא מקבלת אותנו בכלל והפגישות שלנו הן רק בסתר .. הוא לא רוצה לעלות איתי תמונות אחרי המצב הקשה שהיה לנו ואומר שזה יקח לו זמן..
קשה לי, אני מרגישה שהקשר הזה נעצר במקום והוא לא מוכן להמשיך הלאה יחד איתי. קשה לו גם תוך כדי התפקיד שלו בצבא לתת לי את היחס שאני צריכה..
יכול להיות גם יום שלם שהוא לא יתקשר וישאל לשלומי... אני לא מרגישה מספיק נאהבת ואני זקוקה לזה אחרי המשברים שעברנו כזוג.
הדיבור שלו גם הפך להיות חסר סבלנות והוא מתעצבן על כל דבר , טוען שאני מדברת איתו ועונה לו סתם כדי לסמן וי , או שהוא כועס שאני מפנטזת על דברים איתו (שהם לא מציאותיים , כמו חופשה או להיות ביחד עכשיו). אני מרגישה גם שהוא לא משקיע את כל מה שהוא יכול בקשר הזה .
אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי ... מרגישה שאני רוצה להתקדם בחיים שלי - אבל לא יודעת אם איתו או בלעדיו.
אובדת עצות ...
אשמח לעצות כנות.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות