בעלי ואני עברנו דירה לאיזור שקשה קצת למצוא בו עבודה, לא למדבר שממה אבל יחסית קשה, לצפון. ואחרי 6 חודשים פה הוא עוד לא עובד מה שמציעים לו לא מתאים לו מבחינתו וגם היום הוא ביטל ראיון עבודה שזה דווקא עבודה שנישמע חו יחסית מתאימה. הוא לא מוכן להילחם בשביל שנחייה חיים נורמליים. אני בחודש ה6 בהריון ועדיין לא נפל לו האסימון שזה לא צחוקים. כל הזמן הוא מתקשר לאמא שלו כל יום לפחות פעם אחת אם לא יותר והיא מעודדת אותו להיות מסכן וכאילו שאני לא עושה משהו בסדר. אני עובדת כל החודשים האלה בעבודה שמכניסה 1000 שח בחודש והשאר מבקשים מההורים של שנינו ליומולדת שלי הוא רוצה לקנות לי מתנה מהכסף של אבא שלי שנתן למחייה ברגע שממש ממש ניתקע. ואבא שלי גם לא יכול לשחרר ככה בלי הפסקה. ולבעלי אין איזה מצפון לבקשר מההורים. הבעיה היא שגם אם אני רוצה לעבוד אני לא יכולה כי הוא כהר מתכנן לעבור דירה (מעבר גם על חשבון ההורים) ויום אחרי זה הוא מחפש פה עבודה אין לי שום יכולת להתחייב לעבודה כי אני לא יודעת איפה אני אגור עוד שבועיים. מה הולך פה אני מרגישה שאיבדתי את ההסתכלות הנכונה על הסיטואציה. כל בעיה קטנה שיש לנו הוא שבור ורץ לדבר עם אמא. הוא נראה לי כזה בן אדם חלש וחסר אחריות? אין הגעתי למצב שאין לי שום הערצה אליו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025