אני אדם די ראליסטי, אני מודעת לזה והרבה יכולים לאשר. בהרבה סיטואציות בחיים שאמורות להכאיב לי אני לא מרגישה כלום. אולי במקרה חריג אני ארגיש משהו כמה דקות, אבל אחרי זה אסתכל על זה כמו שאני מסתכלת על כל דבר - אפתור את הבעיה רק בעזרת השכל, בלי לערבב רגש.
שלא תבינו אתי לא נכון, אני יכולה להרגיש דברים, פשוט חלק מהדברים כבר לא. אני בחיים לא התאכזבתי, הרגשתי נבגדת, קינאתי, הרגשתי טיפשה או פחותה, ועוד... לרוב רגשות שלילים.
חלק אומרים לי שאני לא יודעת לעודד ולנחם אנשים טוב. חלק אומרים לי שיש לי ראיה אחרת על הבעיות שלהם ואני עוזרת לפתור אותם.
אני אדם כפי, אוהבת לצחוק, אמפתית ואוהבת להשקיע באנשים. תמיד ארצה שאנשים ירגישו בנוח לידי.
אני לא יודעת אם יש לי בעיה כלשהי או שאני בסדר גמור. במקרים נדירים אני יכולה להיות חסרת טקאט בגלל שאני שוכחת שיש אנשים רגשים כ"כ בעולם.
יש לי בעיה? ולמה אנשים כ"כ רגישים? אם משהו קרא לך סתומ/ה (או משהו רע) למה זה כואב לך אם את/ה יודע/ת שאתה לא?? ואם את/ה כן סתומ/ה למה זה כואב לך שאומרים את זה?? אני לא מבינה את זה... תסבירו.
(סליחה על האורך של השאלה... יצא ארוך)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות