שלום רב,
יש לי חברה כבר שנתיים ושנינו אוהבים בטירוף ומוכנים כבר לשלב הבא - להתמסד,להתחתן ולהקים משפחה ביחד..מדברים על זה המון והיא רק מחכה שהטבעת כבר תגיע,היא ללא ספק האישה של חיי.
יש לנו חברים משותפים אך כמעט כולם הם מהצד שלה,לעומת זה לי אין הרבה,אפילו בקושי..
בתיכון עברתי משבר ולא נשאר לי אף חבר משמה,בצבא הייתי במודיעין ושמרתי על קשר עם 2 חברים בודדים וידידה טובה,בעבודה אין לי אף חבר שאני מבלה איתו אחרי שעות העבודה,ובלימודים יש לי כמה חברים טובים אבל הם נטו חברים של לימודים..אין פגישות של אחריי וכו'
אני בן 25 וב6 שנים האחרונות של חיי רוב "החברים" שלי היו נשים,כמעט ולא גברים..
אין לי חבורה וגם לא חבר טוב שאני יכול לפרוק בפניו..
כעת שאני רוצה להתחתן הפחד הגדול שלי שגורם לי להתבייש מאוד עד כדי כך שאני אפילו חושב על להיפרד כי כנראה לא אתחתן,מרגיש לי שמגיע לה יותר! גבר עם חברים מישהו שלא יתבייש בעצמו ויהיה "בודד" כביכול כמוני וזה העובדה שלא יהיו לי חברים בחתונה,לא מי "שילווה" אותי ולא מי שיהיה איתי, רוב הצעירים שיגיעו לחתונה יהיו החברים של אחי ואחותי ומהמשפחה..רק מלדמיין את "המחזה" אני מתבייש בעצמי.
הייתי מעדיף חתונה צנועה שקטה וקטנה,אך מפני שאני בן בכור ההורים גם שלי וגם שלה שדיברו על זה רוצים משהו גדול וענקי..
הייתי שמח לשמוע את דעתכם מה אפשר לעשות? אני פשוט אובד עצות עד כדי כך שנכנסתי לדיכאון,היא מבינה שמשהו לא בסדר כי התרחקתי לאחרונה ואני מתחמק מלהפגש איתה,אבדו עצותיי ומחשבותיי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות