מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי נרדמת או נרגעת עם מוצץ וכשגדלתי לקחו ממני את המוצצים ומצאתי את האצבע.
בגיל 14 שמו לי גשר ועם הזמן היה לי קשה להמשיך בהרגל.
גם כשהורדתי את הגשר לא חזרתי למצוץ אצבע.
אבל לפני כמה שנים בשירות הצבאי שלי. יום אחד פשוט חזרתי לזה לאט לאט .
וכיום אני לא יכולה בלעדיה.
כשאני לבד , לפני השינה , ובמיוחד כשאני לחוצה ומרגישה אבודה.
אני גרה עם בן זוגי , עובדת לומדת , הכל כרגיל .
אבל אני חייבת להיגמל ממנה . אני מרגישה שאני לא מצליחה להתקדם ככה וגם זה הורס לי את השניים.
מה לעשות? למי לפנות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות