יש לי חבר כבר כמעט שנה ואני אוהבת אותו מאוד. הוא גר בצפון ואני במרכז הארץ ככה שיוצא לנו להיפגש בעיקר בסופי שבוע ועכשיו עם הקורונה יצא מצב שלא התראינו כבר חודש.. גם כשכן היינו נפגשים זה לא אותו דבר.. אני כל כך מתגעגעת להתרגשות הזאת והזרמים האלה בגוף שהרגשתי כשהוא היה נוגע בי בהתחלה (ולאו דווקא מגע באופן מיני אפילו מסתם חיבוק) הוא עובר תקופה קשה ואני מנסה להיות שם בשבילו אבל כל כך קשה לי גם להקשיב לכל מה שהוא עובר גם לנסות לעודד אותו ולפעמים להיות צריכה לספוג את העצבים והתסכול שלו ותמיד להבין ולהתחשב אני כבר מרגישה כמו שק החבטות שלו אבל מצד שני הוא כל כך חשוב לי. אני לא יודעת מה לעשות אני חרמנ*ת כל כך ורוצה משהו להתרגש ממנו אבל גם לא רוצה לעזוב אותו ורוצה להיות לצידו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות