לפני כמה שנים הכרתי מישהו בטיול הגדול שלי וישר הייתה בינינו כימייה מטורפת, כלכך הרבה נודאי שיחה משותפים, כל פעם שהייתי איתו הרגשתי הכי טוב בעולם!
טיילנו קצת יחד ואני חזרתי לארץ והוא המשיך לטייל במשך שנה וחצי.
הקשר בינינו דיי התנתק (מדי פעם היינו מתכתבים בוואטסאפ אבל לא יותר מדי).
הוא חזר לארץ, שלח לי הודעה ונפגשנו והיה מדהים! הזוגיות הזו הייתה אינטסיבית (לדעתי זה מה שכרם לקשר להגימר), הכל קרה כלכך מהר (ישנו אחד אצל השנייה אחרי שבועיים וגם שכבנו דיי מהר (בחיים לא הייתי ככהעם בן אדם).
כל פעם שהיינו יחד הייתי באופורייה, פשוט מאוהבת לראשונה בחיי והוא נתן לי את ההרגשה שזה הדדי.
אחרי תקופה ראיתי שהוא מתחיל להיות מרוחק ודיבנו על זה והוא אמר שהוא לא בנוי כרגע לזוגיות.
באותו רגע הרגשתי שהלב מתנפץ לי לרסיסים, הייית בדיכאון חודש, לא הפסקתי לחשוב עליו, לחלום עליו, להבין מה עשיתי לא נכון..
דיברנו על זה והוא אמר שזה התחיל להיות רציני ןהוא ראה לקשר הזה עתיד, אבל זה הלחיץ אותו והוא פדוט חטף רגליים קרות.
אני יטדעת שמגיע לי יחס טוב יותר ומישהו שיעוף עליי כמו שאני עפתי עליו, אבל עם זאת אני לא מפסיקה לחשוב עליו, לחלום עליו, עברו כבר חודשיים ואני לא מצליחה לשכוח אותו.
ניסיתי לצאת עם מישהו אחר, אבל ישר אני משווה אותו לאקס ושוללת.
אני דוקלת לשלוח לו הודעה, אפילו שסתם נהייה יזיזים, כי אני כלכך מתגעגעת!
אני יודעת כמה אני פאתטית וחסרת עמוד שדרה, אבל אני בת 23 וזו הפעם הראשונה שהרגשתי ככה למישהו ואני מרגישה שזה נגמר עם כלכך הרבה סימני שאלה.
בקיצור כני חייבת עזרה לפני דאני מאבדת את זה לגמרי!
השהות ההית עכשיו בתקופת הקורונה רק מחמירה את הדכדוך ואת הגעגוע!
בבקשה תעזרו לי, מה אפשר לעשות?
לשלוח הןדעה או שזה פתטי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות