היי, אני בת 18 וההורים שלי גרושים אחרי הגירושים הפסקתי לדבר עם אבא שלי(סיבות אישיות שלי) התחלתי את המסע החדש ביחד עם אמא שלי. בהתחלה לא הבנתי שאשכרה ההורים התגרשו זה היה בסוף כיתה ט, גיל 15, תמיד חשבתי שלי זה בחיים לא יקרה! אבל קרה מה שקרה והחיים הפכו מ"סיפור אגדות" לסיוט בלהות, זה לא שהחיים שלי היו מושלמים אבל רק עכשיו אני מבינה שהם היו חיים נהדרים ויש דברים נוראים שיכולים לקרות לך שאתה לא מתאר אפילו. מאז הגירושים אמא ואני במצב כלכלי לא מדהים אנחנו איכשהו שורדות( אנחנו לא ברחוב אל תדאגו) יש לי עיסוקים וחברים, אבל תמיד אני מרגישה שונה ואפילו טיפה קנאה למשפחות של אחרים, או לזיכרונות שנשארו לי. תבינו זה רק אני ואמא כשאני כותבת את זה רבתי איתה עכשיו, זה קורה בזמן האחרון הרבה כי אנחנו בתקופה לחוצה והיא טעונה, באמת שאני רק מנסה לעזור. אבל אחרי שאני רבה איתה אין לי אף אחד בעולם. לפעמים מרוב שהיא פגועה מהחיים היא בכלל לא מקשיבה למה שאני אומרת והיא מנסה למצוא את הרע כי היא כבר הפסיקה להאמין בטוב. שתבינו היא בן אדם מקסים והחברה הכי טובה שלי, באמת שהיא אמא מדהימה היא לימדה אותי על החיים וחינכה אותי בצורה מופלאה, אבל כל כך קשה לי רגשית. אני לא בן אדם שמראה חולשות אבל הרשתי לעצמי לכתוב כאן , באמת שאני יכולה להמשיך לכתוב דפים שלמים אבל אני אעצור כאן. אם יש למישהו משהו לעודד אותי או סתם לכתוב, או לספר על עצמו אני אעריך את זה , אני פשוט רוצה שמשהו יעסיק אותי ואני אפסיק לחשוב על איך החיים זבל , תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025