אחרי הפסקה של שבוע וחצי היא התקשרה אליי אתמול וביקשה להיפגש. נפגשנו, והיא אמרה לי שכרגע היא לא רוצה לחזור כי היה לה טוב בהפסקה הזאת. אני שבור. היינו ביחד ארבע שנים, ארבע שנים עם אהבה מטורפת וחזקה וגם הרבה ריבים ותסכול. היא לא תמיד הייתה פשוטה, סבלה מדיכאונות, ואני הייתי שם בשבילה. הייתה לנו אהבה שהיא מעבר לסתם חברות טובה. היינו קשורים אחד לשנייה באופן הדוק. אנחנו הראשונים והיחידים אחד של השנייה - דבר שהטריד את שנינו. שנינו רצינו לחוות דברים אחרים ושיתפנו אחד את השנייה בזה. אני מאמין שאחת הסיבות המרכזיות לפרידה זה העניין הזה.
עברתי איתה כל כך הרבה, את סיום התיכון ואת כל השירות.
היו לנו תוכניות לטיול גדול ביחד ולמגורים משותפים בשנה הבאה באוניברסיטה. וזהו, זה פשוט נגמר. כל התוכניות האלה כבר לא יקרו יותר.
בשיחה שעשינו אתמול היא אמרה לי שהיא מאמינה שנחזור. הלוואי שזה יקרה.
אני לא מכיר את עצמי בלעדיה. מאז שהכרנו אני אדם אחר לחלוטין. איך אני אמור להתקדם הלאה? איך אני אמור לחיות את החיים שלי עכשיו בלי שהיא חלק מהם?
איפה אני אמצא בחורה שתבין אותי כמוה? שתהיה לנו את אותה השפה המשותפת ואת אותן תחומי העניין.
לא חוויתי כאלה תחושות בחיים. אני מרגיש נורא ושאין סיכוי שאי פעם אצא מזה. נפלו עליי השמיים.
אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025