על סף ייאוש בזוגיות הנוכחית, לא טוב לי. מה לעשות?

שלום רב לכולם.
בעבר שאלתי פה כבר שאלות. אנסה להסביר מחדש.
אני גם בבית הוריי עם בת זוגתי (איתה קצת מעל שנה).
אחי הקטן גר איתנו. דבר שחוצץ בינינו (יותר מפריע לה מאשר לי).
ההורים שלי נתנו לנו את הדירה שלהם באהבה ולא דרשו שקל מלבד התשלומים השוטפים.
נכון להיום אין באפשרותנו לשכור דירה בחוץ. אך למרות זאת, בשנה האחרונה, כל חודש/חודשיים אותו סיפור - שיחה על כמה לא טוב לה בבית הזה. על כך שהיא רוצה לגור איתי לבד בלי נספחים מסביב, בלי שהאמא או האבא יבואו לבקר כל שני וחמישי.
מצד אחד מובן לי ואני גם בעד לגור איתה לבד. אבל הסברתי לה שאין לנו אפשרות עכשיו, בלי קשר לקורונה (שקל וחומר מחזירה אנשים להורים שלהם), המצב של שנינו לא מזהיר, במיוחד שלה ולא אפרט.
אני כלכך מתאמץ לעשות הכל כדי שיהיה לנו (ולה במיוחד) טוב, נוח בבית, מקל עליה בהמון דברים, תומך בה, מה לא. וכל פעם השיחה הזאת שמורידה אותי לקרקע.
כבר אמרתי לה בעבר שאני לא יכול לשמוע יותר על זה. אני מנסה להכניס אותה למציאות, להסביר לה שזה המצב אז שתהנה ממה שיש. בסה"כ יש דירה שתתן לנו שקט והתחלה לחסוך.
אבל היא מבחינתה טוענת שהראש שלה לא שקט בבית הזה.
היא טוענת שהיא לא מרגישה בבית (למרות שאמא ואבא שלי מתים עליה ומרעיפים עליה אהבה, באים לבקר אחד ל.. לא כל הזמן) ועיקר הבעיה היא אחי שנמצא שם. אמרתי לה כבר שהיא יכולה לחזור להורים שלה או להיפרד אם היא רוצה, כי פשוט אין לי מה לעשות. הסברתי לה שברגע שנסתדר נצא. אני כבר לא מסוגל. אני אוהב אותה והיא אותי. ויש לציין שהיא באמת בחורה טובה ומכילה רוב הפעמים, אפשר לדבר איתה. אבל בנושא הזה זה פשוט לא נגמר.
אני באמת על הקצה, פשוט ל-א טוב לי כבר. לא טוב לי שלמרות כל המאמצים שלי עדיין לא טוב לה. אני לא אגואיסט לכן אכפת לי ממה שהיא מרגישה. וזה מציק לי.
אני שוקל פשוט לומר לה שתיקח לעצמה יום יומיים לחשוב מה היא רוצה, אם היא רוצה להישאר בבית עד עד שנצא (וזה יכול לקחת חודש או שנה או יותר), או שתחזור להורים שלה כי אני לא יכול להתמודד עם השיחות האלה כל חודש. אבל אם היא מחליטה להישאר שפשוט לא תתלונן או שתנסה להרגיש יותר בבית כי בסה"כ לא הכל רע..
אה, בנוסף לזה, כשהסברתי לה שאין אפשרות לשכור בחוץ במיוחד בגלל המצב שלה, ועל זה שאפילו אני מוכן לעזור במצב שלה (שאני לא הגורם לו) - והיא עדיין טענה שגבר בגילי (31) לא אמור להרוויח X סכום ושאני צריך למצוא עבודה אחרת / עוד עבודה. בשביל שנוכל לצאת מהבית בהקדם. כן... ממש ככה.
בקיצור אני פגוע בנפשי ברמה מאוד עמוקה.
שוב, יש לציין שהקשר בינינו בגדול הוא מעולה. אבל הדברים האלה הם אור אדום?
אני עוד מתכנן להציע לה, וזה רק דוחק אותי אחורה.
אשמח לעצות / מסקנות / כל דבר ממביני עניין. תודה מראש...