היי. לקח לי זמן עד שהעזתי לכתוב כאן ואני מקווה לראות תגובות רגישות. אני בחורה משכילה, עד לא מזמן היתה לי עבודה מסודרת והייתי מוערכת אבל כבר מספר חודשים אני מוצאת את עצמי יושבת בבית ומתקשה למצוא משרה ראויה חדשה. אני שולחת המון קורות חיים למעסיקים אבל הרבה לא חוזרים אליי. אם חוזרים אז נעלמים אחר כך או שמציעים לי שכר נמוך מאוד שלא תואם את הניסיון וההשכלה שלי. אני מרגישה מאוד בודדה, אין לי באמת עם מי לחלוק את תחושותיי. עם המעט חברות שיש לי אני מתכתבת או מדברת אחת לכמה חודשים. אני מרגישה שהיום לא יודעים לשמר באמת קשר אמיתי והדדי עם יכולת להקשיב ולהכיל. אפילו כדי לצאת לבלות לוקח זמן עד ששני הצדדים מוצאים את הזמן המתאים. הכל נהייה ממש כבד, ואין חברות אמיתית. אני אוהבת גם להיות בבית מדי פעם אבל יש גבול ולא טוב לי להיות לבד הרבה זמן. העצבות שלי מתגברת מיום ליום ואני לא מוצאת את היכולת להרים את עצמי.
זאת הרגשה נוראית שאין למה לקום בבוקר, במיוחד כשאני רווקה ואין לי ילדים. הכל מציף אותי ואני לא מצליחה להבין איך מסביבי בנות בגילי כבר נשואות עם ילדים, ואני מוצאת את עצמי במצב אחר לגמרי. מרגישה במקום נמוך מאוד בחיים שלי, בדיכאון, ומאבדת תקווה מיום ליום. איך אני יכולה להוציא את עצמי מהמצב הזה או לפחות להרגיש טוב יותר? לא רוצה ללכת לעזרה מקצועית (כגון פסיכולוגים), ואני גם לא אחת שתצא לבילוי לבד (ניסיתי את זה פעם והרגשתי נורא), אלא אשמח לשמוע עצות אחרות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025