יש לי עניין שמטריד אותי הרבה זמן, כיום אני בן 20. יצאתי מבית ספר חרדי בכיתה ח ושם הסתיימה לה הדרך שלי במסגרות חינוכיות עד היום. חזרתי בשאלה והמשפחה שלי קיבלה את זה דיי יפה. אבא שלי מנהל חברה דיי גדולה עם הרבה עובדים והוא קיבל אותי לעבוד אצלו ישר בגיל 18 עם משכורת יפה מאוד (יש לי פטור מהצבא) בגיל 19 קניתי רכב נחמד שעולה כמעט 200 אלף שקל, בקיצור יש לי הכל בחיים. שום דבר לא רע לי. אבל כשאני קם בבוקר אני עדיין מרגיש ריקנות כזאת שאני לא שווה כלום וכשאני חוזר מהעבודה אני נכנס לדכאון עמוק. מרגיש צורך לציין שאין לי זוגיות - ואף פעם לא הייתה לי, אוליי בגלל שאני מפחד מיזה. התאהבתי פעם אחת במישהי והדחקתי את זה כלכך כאילו שהמוח שלי לא נתן לזה לקרות בשום אופן, ולא בדיוק ידעתי את הסיבה.
בקיצור, דיי טוב לי בחיים יש לי כסף עבודה רכב והכל, אבל אני כל יום - ממש כל יום - ב3 שנים האחרונות, מרגיש שאני אפס ואני מיותר. ואפילו שאני נטל על אנשים.. בזמן האחרון ההרגשה אפילו נהייתה חזקה יותר ואני מרגיש שאני כבר לא יכול לשאת את זה יותר. אני עומד להתפוצץ! באלי לעזוב הכל מאחורה לנתק קשר עם כולם כולל ההורים שלי (שאני לא מרגיש אליהם שום קשר אגב,) פשוט לעזוב הכל ולחיות לבד. 3 שנים אני מדחיק את ההרגשה הזאת אבל דיי יש גבול אין לי מקום כבר להדחיק את כל המחשבות והמשברים שאני חווה. אני מרגיש שאני לא סומך על אף אחד ואני לא מסוגל להיפתח בפני אף אחד אני לא מסוגל אפילו לחייך ליד אנשים!!! אני כל כך אטום מרגשות ואין לי מושג למה!!! אין לי מושג!!! זה הורג אותי מבפנים!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025