שלום לכם,
אני נמצא בזוגיות של עשרה חודשים שהתחילה בטוב הפכה למעורערת חזרה לטוב ועכשיו שוב מעורערת עבורי. אספר את הסיפור בקצרה כמה שאוכל ואשמח לדעתכם האובייקטיבית והכנה.
אוקיי אז הכרנו לגמרי במקרה במסגרת צבאית, מפה לשם הייתה כימיה בנינו והפכנו לזוג. בהתחלה הכל היה מעולה נכנסו לעניינים בצורה מאוד מבוקרת והדרגתית גם מבחינה רגשית וגם מינית. זה היה לי מעולה אחרי אקסית שפשוט רצתה יותר מידי משניהם.
אני אוהב אותה, והיא אוהבת אותי. חשוב לציין את זה.
במהלך הקשר פתאום משום מקום (כנראה שהוא שלח הודעה), היא נזכרה בידיד כלשהו שלה שפעם אהב אותה ובעקבות זה הם ניתקו קשר כי מבחינתה אין צאנס למערכת יחסים בניהם. כשהוא דיבר איתה הסביר לה שהוא ממש היה רוצה לחדש קשר ושהוא התגבר עליה.
כמובן שאני בתור גבר לא קונה תשטויות האלו. ומבין טוב טוב את הכוונות האמיתיות של אותו בחור.
נסיתי להסביר לה שעליה אני סומך אבל עליו קצת פחות וזה לא עזר, היא דבקה ברצון שלה לפגוש אותו. אז הסכמתי לזה, זרמתי עם העניין.
מה שלי הפריע זה לא הפגישה עצמה למרות שגם על בחירת הלוקיישן לא חסר לי מה להגיד (ישבו באגם).
אלא עצם זה שרבאק את רואה שלחבר שלך מפריע משהו את לא עושה איזה וויתור בשבילו? אם המצב היה הפוך אני לגמרי הייתי עושה ויתור כזה.
זה נמשך לרצף של כמה וכמה פגישות בערך אחת לשבועיים ולמדתי "לחיות עם זה" הם נפגשים אני עצבני מאוד באותו ערב ואחרי יום יומיים עובר לי.
יש עוד איזה ידיד בסיפור אבל פחות רלוונטי אני מכיר אותו וסומך עליו.
חשוב מאוד לציין שאני באמת סומך עליה שאין שם כלום ולא קורה כלום כי היא והוא ידידים ששירתו יחד בצבא והיא קוראת לו גיי פרינד שלה ויותר מזה הוא גם הכי הפוך מהטעם שלה בעולם. אבל שוב אציין שאני מרגיש תחושת זלזול ממנה כי שלה מפריע משהו אני אהפוך תעולם שלא יפריע לה וכשזה הפוך... לא רואה את זה קורה.
בגלל שנושא הידידים הפריע לי החלטתי אולי לתחום את זה וכך זה פחות יפריע, אמרתי לה שמבחינתי שיפגשו רק במקומות הגיוניים ורק עד השעה 11 היא הסכימה ואחרי זמן קצר לא עמדה בזה, מה שגרם לריבים מאוד רציניים.
כמובן שהבנתי בסופו של דבר שאני לא יכול לקבוע לה לגבי החיים אני הבן זוג שלה, אני יכול לבחור אם מתאים לי אורח החיים הזה איתה או לא ולהבין שזה האופי שלה, מאוד חברותית.
בנוסף אני והיא שני אנשים הפוכים יחסית היא יותר פרועה ומשוגעת אני יותר שקול ומתון, פחות בראש שלה לימודים אני כבר אחרי כמה תעודות הסמכה במקצועות שונים.
מה ששבר אותי היום וגרם לי לכתוב את הפוסט הוא הסיטואציה הבאה
אני חולה כבר מיום חמישי (לא קורונה) היא לא באה לביקור אפילו פעם אחת למרות שזה עוד מובן לי כי אני מדבק ולא רוצה להדביק אותה בדלקת גרון.. ומה שקרה היום זה שהיא פשוט החליטה לצאת עם הידיד. מבחינתי הסיטואציה זה יריקה לפרצוף כשחבר שלך בבית חולה את הולכת ויוצאת עם ידיד רק כי הוא לא בסביבה ? ונותת לו להתנחם בטלפון של 10 דקות ממך לגבי איך הוא מרגיש ? עניתי בקרירות ובאדישות כדי לא לפתח ריב זה הדבר האחרון שיש לי כח אליו כרגע.
אני באמת אובד עצות, אני אוהב אותה ורוצה להלחם על זה כי כן יש רגעים טובים אבל אני כבר מתלבט אם הרעים עולים עליהם.
זקוק נואשות לעצתכם. תודה רבה ותהיו בריאים !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות