מנסה לנצל את התקופה הלא פשוטה ולהמציא את עצמי מחדש

שלום לכולם,
קודם כל אני רוצה להתנצל על הפוסט הארוך, פשוט רוצה לפרט על הניסיון שצברתי ובאיזו צומת דרכים אני נמצא בשלב זה בחיים.
סיימתי לימודי הנדסאי תוכנה כמעט בהצטיינות וממש חשקתי בלימודים אלה. תמיד מאז שאני זוכר את עצמי מהילדות נמשכתי למחשבים אבל לא ברמה תכנותית אלה יותר לכיוון הטכני, חומרה, משחקים, אינטרנט ואפילו עשיתי קורס תכנות ב Q basic למי שמכיר.
כשסיימתי את לימודים התקבלתי לחברה קטנה (בית תוכנה) לפיתוח מערכות מידע וניהול לעסקים, בהתחלה התלהבתי מאוד ורציתי ללמוד שיטות ומתדולוגיות חדשות בפיתוח, להכיר בעולם הפיתוח, איך תהליכים עסקיים עובדים, מסדי נתונים וכו'.
אבל לאחר זמן מאוד קצר, התחלתי פשוט לדעוך וממש להיות מדוכא מהמקום עבודה, המשכורת הייתה מאוד נמוכה כי בכל זאת זו הייתה עבודה ראשונה ללא ניסיון והייתי מוכן להכל על מנת לצבורת את הניסיון הנדרש.
עקב חוסר מוטיבציה פוטרתי לאחר כחצי שנה, חשבתי שאמצא די מהר עבודה חדשה אבל זה לא היה המצב.
לאחר כשנה מצאתי עבודה חדשה בתור תומך אפליקטיבי בהנהלת חשבונות עם קצת פיתוח בעיקר לצרכים פנים ארגוניים, למדתי קצת את הנישה ותחום ההנהלת חשבונות אפשר להגיד שהידע שלי מתבסס על הנהלת חשבונות 1+2 כתוצאה מתמיכת משתמשים.
עבדתי שם קצת יותר משנה והבנתי שאני לא בדיוק עוסק בתחום שלי שלמדתי אותו וביקשתי לעזוב.
לאחר זמן די קצר מצאתי את עצמי שולח קו"ח למשרות טכנאות וסיסטם כי למצוא עבודה בפיתוח עם ההשכלה והניסיון שלי לא השאירה לי שום סיכוי. (מה גם לא הייתי עקבי מבחינת לימודים ולא עדכנתי את הכישוריי) אולי בגלל חתונה וכל מיני בעיות מסביב שהורידו אותי למטה מבחינה הנפשית, תסכול, חוסר בטחון וכו'...
מצאתי עבודה כטכנאי עם קצת נגיעות בסיסטם ובהתחלה הייתי מלא מוטיבציה לצאת לדרך חדשה ולהתמקצע בתחום אבל לאחר תקופה של כמעט שנה פשוט מצאתי את עצמי סובל שוב מחוסר כוח ורצון ומוטיבציה והתחלתי לחפף ואז פוטרתי.
ד"א חשוב לציין שזה קורה אצלי כמעט בכל עבודה ואני חושב שהבעיה העיקרית היא חוסר איזון בין החיים המקצועים לחיים הפרטיים.
אני אמנם מתעסק בפיתוח גם היום אבל מרגיש שאני מאוד לא מעודכן מבחינה טכנלוגית וכ"כ חבל לי לעזוב הכל באמצע הדרך ולשנות מסלול בחיים כי בכל זאת צברתי לא מעט ניסיון.
אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא? מה כדאי לי יותר לעשות? לאיזה כיוון עליי לפנות? מרגיש שאם אני אפגוש יועץ תעסוקתי זה סתם יהיה בזבוז זמן כי הבעיה היא במוטיבציה ומובן שכל תחום הוא שוחק לפעמים ולא הכי מהנה כמו שזה נראה בהתחלה.
אני כבר בן 30, לא ילד ומבין שאם לא אקח את עצמי בידיים ואתעורר על החיים בעתיד זה לא יהיה קל והחיים עוד ארוכים.