היי , לפני קצת פחות משנה התגייסתי לצה"ל וכתוצאה מכך יצא לי להכיר הרבה ביינישים (בני ישיבות) , דתיים לאומיים ושומרי מצוות למניהם.
החוויה הזאת כמי שמשרת בבסיס סגור שעוברים בו הרבה אנשים גרמה לי להרחיב את אופקי המחשבה שלי ולשאול את עצמי מה פספסתי? אולי התעסקתי בטפל ולא בעיקר ולא ראיתי מעבר.
אני בן אדם מאוד מדעי ועובד לפי הכלל "לכל דבר יש סיבה" כך שכוח עליון אף פעם לא נראה לי ממש רלוונטי.
בגיל 13 הוכרחתי להתפלל בבית הכנסת בימי שישי ולא ראיתי משהו "מעניין" במה שקראתי וכל התפילות נראות לי אותו דבר כטקסט רדוד וריק מתוכן.
בגלל זה , הפכתי להיות אתאיסט ועד שהתגייסתי לא ראיתי טעם בלהתחבר לדת כי אלוהים היה מבחינתי "חבר דמיוני" וכל התווית הזאת שנקראת "דת" נועדה כדי לתלות תקוות במשהו שגדול מאיתנו ולהימנע מחשיבה עצמית ע"י תירוצים שכל דבר מקורו באלוהים - למה יש קורונה? כי אלוהים מעניש אותנו , למה איראן לא תוקפת אותנו? כי ה' מגן עלינו וכו'.
כרגע אני חי במצב של סקרנות לדעת מה העולם הזה מציע אבל באותו זמן אני לא מבין למה כדי לי לקרוא את אותן התפילות כל יום שישי או את פרשות השבוע כל שנה מחדש.
לי זה נראה מיותר ואני לא מבין מה אני אמור להרגיש כשאני קורא בספר תורה או מתפלל ואיך זה תורם לי בכלל (כמו סיפור ללא תכלית)
עצם העובדה שיש אנשים דתיים אומרת שהם בוחרים להאמין באלוהים למרות הטוב והרע ולתת לו להדריך אותם.
באופן תת מודע אני מסנן הסברים של רבנים כי זה נראה לי כמקור לא אמין שהאינטרס שלו לקרב כמה שיותר אנשים לאלוהים מבלי הסבר הגיוני.
אני פונה בעיקר לקהל הדתי - לאומי אך גם לחילונים , מה נראה לכם שאני צריך לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025