אני בן 29 עוד חודש ואף פעם לא הייתה לי אהבה.
אבל עזבו אהבה, זה לוקסוס שכבר הפסקתי לדמיין, אף פעם לא הייתה לי זוגיות או אפילו משהו שקרוב לזה.
אני מסתכל על כל החברים שלי שתמיד היו בזוגיות, חלקם יותר, חלקם פחות, אבל כמעט תמיד הייתה להם מישהי בחיים.
היום נשארנו 8 חברים טובים מהילדות שמתוכם 3 נשואים, 4 בזוגיות רצינית ואני לבד כרגיל.
אני לא יודע להצביע על הסיבה, אבל יש בי משהו שגורם לנשים להסתכל עליי בתור ידיד במקרה הטוב, בדרך כלל הן פשוט יתעלמו ממני.
זה מוציא ממני את כל החשק ללמוד ולעבוד ולחיות בכלל, כי מה הטעם אם אין לך עם מי לחלוק את זה?
פעם עוד האמנתי שזה יגיע מתישהו, פתאום אני קולט שאני בן 29 ולאט לאט מחלחלת בי ההבנה שזה כבר לא יקרה.
אני מאוד רומנטי ורגיש ומיני וזה כל כך מתסכל שהכל שמור בפנים ואין איך להביע או לחלוק את כל הרגשות האלה.
אני חושב שאף פעם לא הייתי מאושר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025