כשהייתי ילד היו לי כל מיני חוויות לא טובות מבחינה חברותית, היום אני כבר לא כזה, מלא בביטחון, חתיך עם עבודה טובה ומכוון מטרה מבחינת קריירה.
כשהייתי בתיכון לא יודע מה קרה לי אבל מאז ומתמיד העדפתי להיות במחשב(כיום עובד בזה) וללמוד כל מה שיש עליו, וגם לשחק משחקים ולראות סרטים.
גם היום כשאין לי בעיה לתקשר ולצחוק עם שני המינים בביטחון אני עדיין לא יודע ולא טוב בלקיים שיחות של אחד על אחד לטווח ארוך וליצור חברים.
עקב כך גם אין לי חברה.
לגבי קורסים של פיק אפ וספרים לגבי פיתוח עצמי יש לי מלא חומר במחשב אז זה לא עניין של חוסר מידע.
זה פשוט פאק באישיות אם הייתי צריך להגדיר את זה, זה כמו מסומם שטוב לו להיות מסומם אבל כולם מסביבו יודעים שזה לא טוב.
לדוגמא לפי תפיסת העולם שלי חברים זה עבודה כי צריך לתחזק את זה ולהיות מעניין כל הזמן.. כלומר לצפות בחדשות, לקרוא דברים מעניינים כל הזמן, לחוות דברים מעניינים שיהיה על מה לדבר.
ואם זה לא בא בטבעיות אז בשביל מה אני מספיק עובד קשה כל יום.
יותר קל לשחק משחקים או לראות סרטים ולנוח בעיקר אחרי יום עבודה קשה.
מצד שני אני מרגיש שאני מפספס חלק חשוב בחיים,..
זוגיות ומשפחה לעולם לא יגיעו ככה..
חשבתי לעצמי אולי בגלל שאני גר אצל ההורים יש קשר לזה שאני מרגיש שיש לי את כל האהבה והנוחות שבעולם וזה מה שמונע ממני לצמוח ולחפש תקשורת עם אנשים.
אגב הייתי אצל פסיכולוגים וקואצ'ר ומדובר בחרטא.
יש הצעות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025