במשך כל חיי הייתי מאוד בנאדם חרוץ ,עוד כבר מגיל קטן הייתי זה שמעורב בהמון חוגים ופעילויות ובמשך כל הלימודים הייתי תלמיד מצטיין שהרבה להשקיע בלימודים ואכן לראות כי השקעה מצטיינת. גם בצבא הייתי חייל חרוץ ואחרי זה קצין . לאחר מכן למדתי לפסיכומטרי וגם כן הוצאתי ציון גבוה מאוד לאחר השקעה מרובה ואז הגיעה התפנית - עברתי משהו אישי עם עצמי וגם הטיול הגדול הראה לי צד אחר .. את הנהנתנות ואת החופש , כמה חודשים של להיות ראש קטן לטייל ולהנות ולהבין שחיים פעם אחת. חזרתי מהטיול רעיון לימודי רפואה ירד מהפרק כי הבנתי שלהיות רופא יכול להיות מאוד תובעני וכמובן ונרשמתי ללימודים באוניברסיטה לתואר חר מאוד אינטנסיבי ומכובד ( הנדסה ) אחרי חודשיים הרגשתי שממש לא בא לי את החוסר חיים הזה ועברתי להנדסה קצת פחות אינטנסיבי ,רציתי לחיות ולהנות הרגשתי שהיו המון שנים בהן השקעתי וגם עברתי שינוי שגיליתי עם עצמי. בתואר הייתי סטודנט בינוני,ממש לא השקעתי כמו שהכרתי ורק רציתי להיפטר ממבחנים ולבלות אבל סיימתי אותו בהצלחה ואז הגיעו החיים התחלתי להתראיין למשרות היי טק שקשורות אבל ברגע שסיפרו לי שהעבודה מאתגרת דורשת עמידה בלחץ נאטמתי. ההורים שלי דיי בשוק מהשינוי שעברתי הם תמיד היו בהלם איך מגיל קטן הייתי כל כך הישגי שקדן וחרוץ והולך אמרו להם שאני פשוט גאווה בשבילם ופתאום הגיעו החיים האמיתיים ואני רק מחפש את הנוחות שלי ,בזמן הזה חברים שלא היו הכי חרוצים מוצאים את הכיוון שלהם ומאוד משקיעים ואני מרגיש שלא ממש סגור על מה רוצה ובמקביל גם מאוד חושש מחוסר נוחות. אני מנסה לשאול את עצמי איך נהייתי כזה שמאוד מחפש את הנוחות שיהיה לו זמן לחברים ,לשבת לקפה בצהריים ,לראות טלוויזיה כשרוצה ,ללכת לטייל ,בלי לחץ ואחריות על הראש. אני הייתי פעם אחרת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות