אז אני בת 24 עוד שניה ואני כרגע עובדת כבר בעבודה קבועה, נחמדה וכמובן שבקרוב אני מתכננת לימודים לתואר ראשון.
אבל אין מה להגיד אני מרגישה שבגלל שאני שונה מרוב בני גילי אני פשוט נדפקתי בחיי החברה, ואת האמת אני מרגישה די בודדה (למרות שאני התרגלתי להיות לבד) וגם אהבתי להיות לבד כי זה חשוב לי אבל לא כל הזמן.
יש לי חברות שאני יכולה לדבר איתן מדי פעם, בעבודה פה ושם להתכתב אחרי עבודה אבל להיפגש אחרי עבודה לצאת לבלות? אין.
אני מדי פעם היו לי לפני הקורונה היינו יוצאות אבל כשזה היה מגיע לשבת במועדון או בר אז הייתי אומרת שאני לא רוצה.
כמובן שזה מה ש״הרס״ את כל הקטע של החברויות למניהן.
את זה שאני בחורה אחרת, אני אעדיף לשבת עם חברות לראות איזה סרט, לשבת כולנו לדבר, משהו יותר עמוק.
אני מרגישה שבמועדונים או ברים, פתאום כולן משתנות ואז אני מרגישה המוזרה היחידה שאין לה ביטחון ובגלל זה אני מונעת מעצמי לצאת איתן.
בקיצור, עכשיו במצב הנוכחי, גם כשיש יציאות זה עם שתייה וסתם פוזות ואין הרבה שיחות עמוקות.
יש לי גם בת דודה שהיא כמו אחות שלי אבל גם היא מאוד השתנתה ומה שאכפת לה זה להיות כמו כולם.
אז תנו לי להגיד לכם משהו, אני בחורה באמת כיפית אוהבת לצחוק להנות לעשות גם שטויות אבל בדרך שלי.
עכשיו כל מה שנותר לי זה לקבל את זה שזה המצב ולהמשיך ככה.
אבל באמת ביננו, קשה לי ככה מאוד, אני מרגישה שבא לי חברה אחת לפחות שאוכל לסמוך עליה שתהיה אמיתית ושנהיה באותו ראש.
זה כזה קשה להשיג?
אפילו על זוגיות אני לא בלחץ, כי כשזה מגיע זה מגיע אז לא אכפת לי כלכך.
אבל על חיי חברה, כן זה קשה בלי.
אשמח לעצות והאם בכלל יש כאלה שהם במצב שלי או לפחות דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות