היי, אני עוד מעט בן 35 ובזמן האחרון מצאתי את עצמי מאוד מעורער מבחינה תעסוקתית, אני עוסק בתחום המחשבים כבר 6 שנים, העבודה הזאת הייתה ממש קפיצת מדרגה לחיים מאוד ״מסודרים ונוחים״, מהר מאוד התברר לי כמה העבודה היא קשה הרבה יותר ממה שחשבתי, כמה אני לא מתפתח ודורך במקום וכמה אני לא מסופק ממה שאני עושה תרתי משמע, השנים עברו ושניה לפני שבאתי לעזור אומץ ולעזוב (תמיד זה היה משהו שמכניס אותי לחרדות להיות בלי עבודה) הגיעה הקורונה :) העבירו אותנו לעבוד מהבתים/או משרד שיהיה ממש קרוב לבית, דהיינו אין יותר נסיעות מעיקות שהיו המטרד אחד הגדולים שלי ואין יותר מנהלים מעצבנים, פתאום הכל ניראה טוב ואפשרי ואפילו העלו לי את השכר כך שזה כבר היה הרבה מעבר לציפיות וכך עברה לה עוד שנה, בימים האחרונים אני מתחיל להבין שהקרונה עומדת להתפוגג ואז כולנו נחזור חזרה ושוב פעם חוזרים התסכולים והמחשבות הלא הגיוניות של ״מה אני צריך את העבודה הזאת?״ הרי אני לא מאושר שם ולא טוב לי, לא משנה כמה השכר הוא סביר פלוס אני פשוט לא מאושר.
אני מאןד מציאותי ויודע שבכל עבודה יש ימים כאלה וכאלה ואין מושלם אבל לי באופן אישי מרגיש לי שזה משהו שהולך והופך למפלצת אצלי, אני מתחיל לחפש עבודות ולשלוח קורות חיים ומקבל הצעות אבל כולם פחות מסתדרים לי ואני פוחד שאני אחזור שוב פעם לאותה נקודת התחלה שהייתה לי לפני 6 שנים, התחלתי לבד לחפש קורסים שמעניינים אותי אבל גם מזה אני חושש - להתחיל קורס בגיל מאוחר יחסית (תסלחו לי על החפירה על הגיל) ובלי ניסיון תעסוקתי ואז להתחיל ממש מהתחתית יחסית לאיפה שאני היום.
אני יודע שאני אכול סרטים אבל אשמח לשמוע מאנשים שעשו shift באמצע החיים למקצוע אחר לגמריי וממש היו מרוצים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות