לפני הקורונה התחלתי עבודה חדשה במקצוע שלמדתי ופיטרו אותי אחרי חודשיים בגלל שביטלו אז תחבצ בימי שישי ולא היה לי רכב אז. הייתי 4 חודשים בבית והציעו לי לעבוד בכל מני פירמידות הזויות ואחכ הציעו לי לעבוד בחברה מסוימת מוקד שיחות נכנסות ללא מכירות. החברה היא חברה מאוד מוכרת בארץ ומאוד מכובדת ואמרתי בטח זה שווה ואם זה לא מכירות אז יהיה קל. הגעתי לקורס חטפתי דיכאון של החיים- החומר לא מעניין בכלל, קשה מאוד, אבל לא היה לי שום דבר בחוץ אז אמרתי אני אמשיך. מפה לשם אני כבר 3 חודשים שם והעבודה פשוט קשה ואני ממש סובלת. מבחינה חברתית טוב לי שם אחלה חברה אבל לא משנה כמה מבחינה חברתית טוב שם, מבחינת העבודה באמת קשה. אני ממש ממש סובלת, אני קמה בדיכאון כל בוקר רוצה לבכות, מחכה רק לשישי שבת לנוח. אני יודעת שאין כלום בחוץ ושאני צריכה להגיד תודה שבכלל יש לי עבודה. המשכורת ברצפה גם, אני עובדת 5 ימים בשבוע מ10 עד 5 לפעמים מ10 עד 6 ואפילו לגרד את ה4000 שקל אני בקושי מגרדת. גם בשום עבודה שעבדתי עד עכשיו לא הצלחתי לשרוד יותר מכמה חודשים. חיפשתי בנרות עבודה חדשה ואין. דמי אבטלה אני לא נראלי אקבל כי צריך חצי שנה לעבוד בשנה האחרונה ואין לי את זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות