טוב , אז אני וחברה שלי בערך 10 חודשים ביחד, אנחנו באותו הגיל ( 23) היא בשנה השניה לתואר שלה ואני בדיוק עושה מכינה קדם אקדמאית על מנת להתחיל לימודי הנדסה , המכינה אינטנסיבית, נמשכת כ3.5 חודשים ושואבת ממני את כל הכוחות... וחברה שלי מרגישה מאוד מתוסכלת מהעניין שאני כל כולי ממוקד במטרה ומרגישה שהיא נדחקת לפינה , היא מרגישה ש״הביחד״ שלנו נעלם , וכשאפילו שאנימפנה זמן להיות איתה , הראש שלי לא באמת שם , וטוענת שאני גורם לה להרגיש שאני עושה לה טובה שאני מפנה בשבילה זמן ,
בנוסף היא גם נמצאת בתקופת מבחנים לא פשוטה והיה לא מזמן מבחן שלא הלך והיא הייתה מתוסכלת , וניסיתי לעודד ולהרגיע , והבנתי שצריך לתת זמן להירגע , והיא באה אליי אחכ ואמרה שאני אפילו לא הצלחתי לעודד אותה .
חייב לציין שהיא בחורה מדהימה , ואני באמת מרגיש שאני אוהב אותה. , לפני המכינה הייתי נורא מכיל אותה ותמיד נמצא שם והיינו מדברים שעות בטלפון והיינו המון ביחד , תמכתי בה המון בתקופות קשות , ובאמת הייתי מושקע בה ב100% , מה שמפריע לי הוא שאני מרגיש שקצת איבדתי את עצמי בקשר , וקצת שמתי את עצמי בצד ובעיקר הייתי שם בשבילה תמיד , ועכשיו שאני צריך את התמיכה אני לא מקבל אותה , ולא מרגיש שהיא באמת דוחפת אותי להצליח בחיים , וגם כשאמרתי לה הכל , היא אומרת לי שחבל שלא שיטפתי אותה בקשיים שלי כמו שצריך , העניין הוא ששיתפתי המון ! פשוט היא הייתה שקועה בבעיות שלה וכנראה לא שמה לב...
אנחנו כרגע בפסק זמן , ואני באמת לא יודע איך אנחנו יכולים לפתור את הבעיות בינינו , ואם אני באמת בנוי לזה...
תודה לקוראים ומצטער על החפירה , פשוט יש לי על הלב...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות