היי, אני פשוט אבודה. אני מרגישה בן אדם מזעזע כי עשיתי דברים שאני מתחרטת עליהם.
זה התחיל מזה שהייתי משקרת להורים שלי לגבי כל מיני דברים, ניסיתי לחפש עבודה ללא הצלחה ואז התחלתי לקחת מהארנק של ההורים כסף או בכללי כסף שהייתי רואה בקופות בבית.. אני מתביישת בעצמי כשאני אומרת אתזה ואני הצלחתי לעצור את עצמי ולהפסיק לעשות את זה אבל התחושה הזאת שלקחתי איזה 1000₪ ואם לא יותר משגעת אותי ומטרידה לי את הראש.
(זה היה לפני שנתיים פחות או יותר)
עבדתי על עצמי והפסקתי להתנהג ככה, התחלתי לכבד אותם הרבה יותר ואני כבר עם עבודה משל עצמי בזוגיות מדהימה שאני פשוט בוכה מאושר כל לילה על עצם היותי עם בן זוגי, יש לו לב זהב ענקי. ופתאום לאחרונה מצאתי את עצמי פאקינג פוגעת בדבר הכי יקר לי בעולם, טוב לי שהוא לא קנאי לי אבל אני מרגישה שזה גובל בדאגה, שאם עכשיו אני אגיד לו שאני בסיטואציה מפחידה עם גבר (נגיד באוטובוס שהיה לי לא מזמן) הוא לא ייחס לזה חשיבות או דאגה כלפי ואומר שאין ממה לפחד שלא יקרה כלום (וכבר קרו לי סיטואציות מטרידות עם גברים) בגלל האדישות הזו אני מוצאת את עצמי ממציאה סיטואציות עם גברים, כאלה שמגיבים לי משפטים מטרידים או כאלה שמחמיאים לי על הגוף רק כדי לקבל ממנו תגובה דואגת כלשהי. אני יודעת שזה דפוק ואני כל כך מתחרטת שעשיתי אתזה (כבר פעמיים) ואני כל כך כועסת על עצמי כי אני רוצה להשתנות ולעבוד על עצמי חזק והדבר האחרון שרציתי בחיים האלה זה שהאופי המחורבן הזה גם יגיע אליו, אני רוצה להיות הכי נקייה איתו שיש בלי כל מה שהייתי. בבקשה תעזרו לי, אני אוכלת את עצמי על זה ובאמת מרגישה שהבן אדם הזה לא מגיע לי בכלל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות