אני באמת מחפש עזרה אז בבקשה תיהיו רציניים. אני חושב על זה כבר יותר מחודש ובשבועיים האחרונים אני מרגיש מדוכא מאוד.
לחיים אין משמעות, השלמתי עם זה ולא מבין למה אנשים אחרים לא יכולים. החיים אינם דבר פיזי, אלא רק מושג שאותו אנו חושבים בתודעה שפיתחנו. אנחנו חיים ואז אנחנו מתים. אנו באים לעולם בתור חומר ללא תודעה ובסופו של דבר הופכים לחומר ללא תודעה.
לשאול מה המשמעות של החיים זה כמו לשאול מה המשמעות של סלע או אבק או עלה?
החיים חסרי המשמעות אינם הסיבה שהייתי בדיכאון. אני רק תהיתי מדוע אסור לי לסיים את חיי?
החיים שלי לא קשים או רעים במיוחד. הם די נורמלים. אני מסתדר מצוין בלימודים ומצפים ממני לגדול ולקבל עבודה טובה.
אני מרגיש מדוכא כי אני לא יודע למה להמשיך לחיות. בסופו של דבר זה יסתיים בכל מקרה, אז למה לעבור את כל הסבל שהחיים יעבירו עליכם, כמו בית ספר, אוניברסיטה ועוד דברים חסרי משמעות?
למה לא פשוט לסיים את זה עכשיו?
אני פשוט לא מבין את הטעם. זה לא שהחיים הקשים זה מה שגורם לי להיות מדוכא, אלא שלחיים אין שום משמעות ועדיין מצפים מאיתנו לעבור חיים קשים בלי שום סיבה.
ניסיתי להעלות ויכוחים נגד עצמי כדי להתווכח נגד הטענות שלי אבל בכל פעם שאני מעלה משהו אני פשוט מגיב בסוף ב;"למי אכפת? אתה תהיה מת ולא תדע על זה שום דבר ". אני פשוט לא מוצא סיבה טובה לחיות.
חקרתי על זה ודבר אחד שאהבתי הוא שהגדרת יעדים מהירים וקטנים עשויה לעזור אבל גם היעדים האלה גם חסרי משמעות שאתה חושב על זה לעומק.
שמישהו בבקשה יתן לי סיבה לחיות, אני יודע שאני לא התאבד כי אפילו אם זה נראה טיפשי אני כן רוצה לחיות אבל אני פשוט לא רואה את הטעם בזה. קשה להסביר אבל אני לא רוצה לחיות את שארית חיי מאוד מדוכא. אני באמת מרגיש שזה יהיה טוב יותר אם הייתי טיפש יותר, האמירה "בורות היא אושר" מעולם לא הרגישה נכונה יותר. כמו כן, אנא אל תציעו סיבות דתיות לחיים; אני אתאיסט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות