היי, כבר הרבה זמן שאני לבד בלי חברים, משהו כמו שנתיים ויותר בגלל שהתנתקתי מהם כי הם לא היו חברים טובים והשתנו באופי. התגייסתי לפני חצי שנה (עברתי טירונות, קורס ועכשיו אני בסדיר כבר 4 חודשים בערך, ועדיין לא מצאתי/לא מתחבר. יש אנשים איתי בתפקיד אבל אני לא מרגיש חיבור או רצון שלי להתחבר אליהם. אני כן מדבר בענייני העבודה וכאלה אבל לא מעבר. נגיד והם יושבים לאכול בשקם או משהו כזה אני לא הולך כי אין לי מה לעשות או לדבר איתם, במילא אני לא אוכל שם אלא רק בחדר אוכל.
אותי מעניין התחביבים שלי- קריאה, ציור וספורט, ואין את אלה לאף אחד מהאנשים שאיתי בתפקיד.
בנוגע להכרת אנשים אחרים, זה לא עובד, יוצא לי לראות אנשים אחרים רק בחדר אוכל אבל אין דיבורים (גם כשהיו אז דיבורים קטנים ומהירים).
כרגע אני עושה חמשו״שים ואמור לסגור שבת כל חודש וחצי וכיף לי לחזור הביתה, ולחזור די פחות :/
התפקיד עצמו בסדר, הוא פשוט מלחיץ ועם מלא אחריות ואני לא מסתדר עם לחץ ואחריות, אז חשבתי על לעבור לתפקיד אחר אבל אני לא סגור כי אין לי מושג איזה אפשרויות יכולים להביא לי. דרך אגב כל יום אני מסיים ב17:00 או ב22:00 פעמיים בשבוע.
הייתי אצל קב״ן ולבסוף הוא המליץ לי על הת״ש 4 ואמרתי שכני רוצה לחשוב על זה (4 לילות שינה בבית בשבוע), בהתחלה שמחתי שהוא הציע לי את זה כי הרגשתי הקלה פתאום, אבל ההורים אמרו שהם לא רוצים שאני יקח את זה כי הם רוצים שאני אתחבר לאנשים, וגם נראה לי שהם פחות ישמחו ויתלבנו שאני אהיה בבית.
פשוט אני מרגיש שאם יהיה לי את ההתש 4, אני ארגיש הקלה יותר וככה פחות בלחץ וחרדות להיות בבסיס.
מצד אחד, אני רוצה להכיר חברים טובים, מצד שני לא תמיד יש לי כוח להכיר ולדבר, ובא לי לעסוק בתחביבים שלי במקום.
אז אני מתלבט אם לקחת את ההת״ש 4 או לא, וגם מה לעשות עם העניין החברתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות