אני בחורה מאוד בוגרת לגילי תמיד הייתי בוגרת מאוד ואני לא מדברת מתוך גיל ההתבגרות וכל הדברים שעוברים בגיל הזה ואולי בגלל זה ככה אני מדברת, כי לא אני ממש לא במקום הזה..אף פעם לא הייתי.
אני מרגישה לבד. אף אחד לא בראש שלי והחברות שחשבתי שהן באמת חברות אמיתיות פשוט איכזבו. אין לי אף אחד מסביבי. אני בחורה מאוד עמוקה, משגע אותי לשמוע שיחות של בנות שמדברות על דברים שטחיים זה מוציא אותי מדעתי.
אני פשוט לא מצליחה להתחבר לאף אחד.לא מצליחה.
יש לי נשף עוד מעט ומסיבת סיום וכל זה ופשוט לא גא לי ללכת, אני לא מרכישה שייכת ואני לא מרגישה שאני אתחרט ואפסיד משהו. אני לא בראש הזה. בכלל בכלל לא.
יש לי חבר שנה וחצי שהוא כל החיים שלי. הוא מבין אותי הוא הכתף שאני נשענת עליה תמיד.
הסביבה שלי נגדו והסביבה שלו נגדי ואני לא יודעת מה אני אעשה אם גם לא יהיה לי אותו..אני לא אדע איך להמשיך.
חוץ מהדברים שכתבתי יש עוד כל כך הרבה דבריפ שעוברים עלי שעברו ויעברו שךא כדאי להתחיל לפתוח את זה אפילו.
לפעמים פשוט באלי לוותר..לא להרכיש יותר כלום..אין לי כוחות כבר..ואני יודעת שיגידו שאנמ כולה בת 19 ויש לי עוד את כל החיים ועוד דברים לעבור ואני רק חושבת על זה שאם עד עכשיו ב19 שנה האלה עברתי את כל החרא שעברתי ושעוד הייתי באחריות מישהו שדאג וטיפל בי..מה יהיה אחר כך? יותר סבל? יותר רע? לא בא לי להמשיך לחיות כבר..אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני משתגעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות