שלום כולם,
אני בן 22 אחרי צבא, עובד.
מאז שהייתי ילד תמיד הייתי חששן וביקורתי,
זה היה האופי שלי, לדעתי בגלל שלא היה לי ביטחון
תמיד הציניות שלי הייתה על בסיס אדם אחר.
אני לא בדיוק יודע למה אני חסר ביטחון,
זה יכול להיות בעיקר בגלל הילדות שלי וההתנהגות
של אבא שלי שהייתה רעה אלי(בעיקר אלי אבל זה לא מפריע לי היום, כנראה רק החוסר ביטחון מעצם העבודה שהייתי חסר יכולות מולו)
עם השנים כשהתחלתי בית ספר הייתי סופר חששן ופחדן וחוץ מחבר אחד לא היה לי כלום,
הייתי די ביקורתי ובלי ביטחון מה שהוביל להרבה התנכלויות מצד ילדים אלי,
לרוב העברתי את הזמן במחשב עם חבר אחד והרבה חרדות שעלו עם השנים..
בגדול אני אדם די סגור, בעיקר בגלל העובדה שאני מנסה להיפתח אומרים לי שאני מדבר שטויות (אני לא מצליח להבין למה, אולי זה בגלל שאין לי ביטחון ובגלל זה אני לא יוזם דברים או שאני לא יודע מה להגיד אז אני מדבר בלי קשר) אני גם די מצחיק אבל לדעתי זה נובע מתוך רצון לא להיות רציני מידי וככה תמיד הכל נראה "סבבה"
ככה אני חי שנים ובכל עבודה שעבדתי בה, בצבא, בבית ספר, כרגע, במכון כושר, אני פשוט לא יודע להיפתח ואני פשוט בחרדה של לקבל ביקורת תמיד, אין לי כוח לחטוף על הראש, באמת שאין לי.
על עצמי אני נראה טוב (ככה אומרים)
ובנוסף מתאמן כל יום.
ועם כל זה אני מרגיש שאין לי כלום.
אני תמיד חי בתוך מסכה ואני פשוט אכול.
לא מצליח לדבר עם בנות איפלו שאומרות לי
שאני נראה טוב ואני פשוט קופא.
הלוואי והיה לי דרך לצאת מהכלוב הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025