שלום.
שמי דניאל בן 20 ,השתחרתתי מהצבא לפני שנה בערך כי נמאס לי מהיחס ונמאס לי פשוט מכל הצבא הזה.
היום ממש התבודדתי מהעולם,אני בדרך כלל לא יוצא מהבית ,כל היום על האינטרנט ולא עושה הרבה כדי לשנות. בערך שנה אני בבית (מאז גיל 19 והשחרור מהצבא) ומאז הייתי
במוסד אקדמי (יש לי בגרות) ונשרתי מהלימודים לאחר תקופה של חודש אחד בלבד ,אני בד"כ פורש מהכל בחיים. אחר כך הייתי הולך כל יום ללשכת התעסוקה למצוא לי עבודה ולאחר הרבה זמן מצאו לי משהו בתור מתדלק אבל לא לקחתי את העבודה בגלל שפחדתי שאני לא יצליח לעבוד עם אנשים ובכלל פחדתי משום מה לעבוד במקום ציבורי רחב שכל מי שעובר עם האוטו יכול לראות אותך. אז לאחר שהתייאשתי לחפש עבודה בחסות לשכת התעסוקה (הציעו לי גם מלא מפעלים בחסות הלשכה ומתי שהגעתי לראיון עבודה פשוט לא רצו לקבל אותי.) אחרי שהתייאשתי לחפש הלכתי לכוח אדם ואני מחכה עד שהם יחזרו אליי עם תשובה (בערך שבועיים שהם לא חוזרים אליי ולא מוצאים לי עבודה) ,בעיקר מה שהם הציעו לי זה מפעלים.
עכשיו אני נמצא הרבה בבית (אם אני מחליט לצאת החוצה זה רק בשביל הכושר הגופני ,רץ כמה קילומטרים וחוזר חזרה הביתה ,את הכושר הגופני אני לא מזניח כי זה הדבר היחיד שנשאר לי להשקיע בו.) לפני שלוש -ארבע שנים הייתי עם משקל של 110 קילוגרם והייתי ממש שמן עם בעיות לב ולאחר מכן לקחתי את עצמי ביידים כי ראיתי שהגעתי למצב של או כושר גופני או מוות. אז התחלתי להתאמן והורדתי תוך שנה מעל 50 קילו ומאז אני ממשיך להתאמן. אני גם הוצאתי רישיון נהיגה בזמן הלימודים שלי בתיכון ובגלל שאין לא עובד אז אין לי כסף לא לביטוח ולא לאוטו וזה נורא מעציב אותי... שלא לדבר על בית ,כי כמו שציינתי מקודם ,אין לי מקום עבודה שאני יכול להרוויח לאוטו או לדירה. אני לא יודע אם חברות כוח אדם יצרו איתי קשר בכלל ,אם בד"כ הם יוצרים קשר אני לא יודע,אני כבר לא אופטימי. כרגע אני בהרגשה כזו של תסכול,עצב,זעם ונמאס לי לשבת כל כך הרבה זמן בבית כי אני לא יכול לראות אותו כבר.
זהו בעיקר...
אין לי מושג כל כך איך למצוא עבודה בזמן הקרוב ואיך לצאת מהבור שלי.