בכל השנים שלי על הכדור לא היו לי חברים בכלל, טוב, זה לא לגמרי נכון. היו לי כמה אנשים בחטיבה שאולי היה אפשר להגדיר אותם חברים עד שהם יצאו למקומות בלעדיי ושיקרו ושם חתכתי את הקשר.
אבל בתכלס, אפשר להגיד שהייתי זאב בודד בבית ספר ובצבא.
שלא תבינו לא נכון, אני אדם כיפי וחברותי (לפחות ככה אני חושב), אבל בתקופות הצבא והבית ספר הייתי ביישן מידי בשביל ליזום אז כל התקשורת הסתיימה בתוך כותלי אותה המסגרת.
עם הזמן והמלחמה במחלת הדיכאון הארורה למדתי לקבל את עצמי ואת החיים. פשוט הבנתי שאם אין אני לי מי לי, אז אני חי את החיים, משתדל ליהנות כמה שאפשר.
בגלל שאין לי חברים אז אני לא מחסיר מעצמי ללכת לסרטים לבד, לים לבד, כי למה לא? כבר מזמן אימצתי את השיטה של "לשים לזין" (בגבול הטעם הטוב).
אז למרות העובדה שאני כן ממלא את היום שלי ולא רובץ במיטה כל היום, עדיין יש את החסך הזה שלא משחרר אותי.
אני גם יודע שאדם שאין לו חיי חברה נתפס כמוזר וחריג, ותכלס? אני יכול להבין למה.
הבעיה היא שב-2021 קשה מאוד למצוא אנשים ולהתחבר אליהם, או שאולי זה רק אני....
חשבתי להתחיל לנסות לצאת למועדונים וברים לבד, אבל למרות שאימצתי את גישת האדישות, אני עדיין חושב שזה פתח לצרות במקרה הרע ובזבוז זמן במקרה טוב.
איזה עוד דרכים אפשר להכיר אנשים במציאות הזאת? והאם יש פה עוד חבר'ה שמזדהים איתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025