אתחיל בזה שאני בחור נורמטיבי לחלוטין, עם חברים ומשפחה טובה. אני כרגע בצבא, ולפני כן הייתי במכינה קדם צבאית. בגלל שאני משרת בבסיס פתוח אז אני נתקל בלא מעט אנשים שאני מכיר. בחלק מהמקרים זה בסדר גמור והכל טוב. לפעמים אני נתקל באנשים מסוימים מהמכינה, אנשים שגרתי איתם למשך תקופה ארוכה ועברנו דברים ביחד.
במכינה עברתי חוויות אישיות שערערו אותי לזמן מה (זוגיות משמעותית שכשלה ובעיות עם אנשים- אלה פגעו בי, ויצאתי מאוכזב בסוף החוויה הזאת). רוב התחושות השליליות האלה כבר חלפו, אבל נשארו עוד חלקים של חרדה בתוך כל הדבר הזה. חשבתי לעצמי שאהיה מסוגל איכשהו להחזיר את התקשורת למצב תקין, אבל אני מרגיש שאני לא מסוגל, ושהגוף שלי אוטומטית מרגיש צורך להסתלק כשאני נתקל בהם במציאות או בווטסאפ. וכשאני מסתלק, אז אני מרגיש רע. כשאני נזכר בזוגיות שלי משם אז אני מקבל צביטה בלב.
אני כבר בשלב אחר בחיים ובלי אותם האנשים, החיים שלי הרבה יותר מאושרים. אבל האם זה ייעלם באיזשהו שלב? האם החרדה הזאת מפסיקה מתישהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות