אז ככה, אני אתחיל מזה שאני ובן זוגי נמצאים יחד כבר חודשים ארוכים, וטובים יש לציין. הוא החבר הכי טוב שלי, וכל פעם שאני לידו הוא באמת עושה לי טוב ואני הרבה פעמים מרגישה את זה גם ממנו. לאחרונה התחלנו קצת לפתח אי הסכמות פה ושם לגבי כל מיני סוגיות בחיינו שקשורות לאי הבנות בעיקר. היו לנו שני ריבים יחסית גדולים למה שחווינו מלפני כן אי פעם במערכת היחסים, ובסוף הריב השני לי אישית היה קצת יותר קשה לעבור הלאה כי הרגשתי מאוד שגרמתי לו לאי נוחות, בנוסף לאשמה שגרמה לי לחוסר שינה של מספר ימים.
אנחנו לא גרים אחד ליד השנייה ורואים אחד את השנייה לעיתים של בערך פעם בשבוע/יים, תלוי בתקופה, ואני מרגישה שזה משפיע על המערכת יחסים, כיוון שכשהוא לא על ידי אנחנו מדברים פחות, בעיקר בגלל שלו יש את ענייניו שלו ולי את שלי אז זה רק טבעי. אך אני מרגישה שאני משקיעה הרבה יותר מהאנרגיה שלי לקראתו מהבחינה שאני כותבת לו הודעות ראשונה הרבה יותר ממה שהוא כותב לי, ואני בכללי מרגישה מזה שאני רוצה לדבר איתו הרבה יותר ממה שהוא איתי, וזה משהו שלא הרגשתי לפני שהוא עזב.
הוא באמת מרגיש לי כמו הנפש התאומה שלי ובאיזשהו מקום אני אפילו מפחדת על המערכת יחסים כי בתכלס זה משהו יחסית שטותי, כי כל פעם שאנחנו יחד הכל בסדר ברוך ה', אבל כל הוויכוחים האלה בשבועיים האחרונים והריחוק הזה מאוד מפחידים אותי, ובאיזשהו מקום התחלתי אפילו לחשוב על לסיים את זה רק כי אני מפחדת שהוא יסיים את זה איתי, ואני מעדיפה לקחת את ההחלטה ולא שייקחו אותה בשבילי.
אני לא יודעת אפ אני נכנסתי לאיזה סרט שאני לא יוצאת ממנו, או מה, אבל אני ממש צריכה שמישהו ייתן לי עצה לגבי מה אני צריכה לעשות כי המצב הזה ממש מקשה עליי, משהו שלא היה קורה בכלל עד לממש לאחרונה.
תודה רבה לכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות