אני בן 19, ופשוט לא מוצא את החיים שלי.
כרגע אני בצבא בקורס חשמל שהצבא מממן, באורך של 4 חודשים. אני יודע שאני חייב את זה כדי להצליח בהמשך, אבל האמת היא שאין לי שאיפה לזה, אין לי מוטיבציה לכלום. וזה בגלל הדיכאון שלי.
ממתי שאני זוכר את עצמי אני בן אדם בודד, תמיד הייתי לבד, החבר היחיד שלי היה אחי הגדול אבל הוא כבר לא באותו ראש איתי מזמן ואנחנו בקושי נפגשים.
לאחרונה מישהי שאני ממש אוהב ניתקה ממני קשר, ועם כל זה לא מספיק, אני צריך לקום בכל בוקר ב5 לקורס חשמל כדי לנסוע אליו שעתיים. (המרחק בין הקורס לבית שלי עצום כי אני עושה יומיות בצבא). יש לי המון קשיי לימוד, אני לא מצליח ללמוד עם כל העייפות והרעב (אין לי בקושי זמן/כסף לקנות אוכל אז אני מרעיב את עצמי מהבוקר עד שאני חוזר לבית ב5 בצהריים בערך) בשלב מסוים אני פשוט לא רוצה לחיות כבר ובשבוע שעבר היו לי הרבה מחשבות התאבדויות בראש. כל בוקר שאני נוסע עייף ומרגיש חרא ודיכאון עם החיים שלי שלא מתקדמים לשום מקום, אני שואל את עצמי למה אני צריך את זה בכלל.
בחיים לא היה לי אפילו חבר אחד קרוב, הקשר עם האחת שנפרדה ממני היה מנוהל בעיקר בהתכתבויות ומספר מועט של פגישות, וכך גם רוב מי שאני מתכתב איתו ברשתות חברתיות ככה שאף פעם לא הרגשתי שזאת באמת חברות אמיתית.
אני שבור לגמרי רגשית, אני מזמן כבר לא אוהב את עצמי, ואין לי שום מושג איך אני אמור להתקדם כבר ככה..
אם מישהו יוכל לעזור לי למצוא כיוון אני אשמח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025