חבר שלי ואני ביחד שנתיים. אני בחורה מתוסבכת עם בעיות אמון ואני כבר מתחילה להימאס על חבר שלי בגלל זה כי תמיד אנחנו רבים. אני מנסה להירגע עם זה אבל הוא כבר לא עוזר כמו בהתחלה. פחות מבין ומכיל אותי. באלי לחזור להיות זאת שהוא התאהב בה - מישהי שדיברה איתו על הכל, שצחקה איתו. מישהי שהוא נהנה לדבר איתה והרגיש לו טוב לדבר איתה. היום כבר אנחנו מעדיפים לא לדבר כי כל דיבור שלנו זה ריב. הוא בצבא ויש מרחק וזה עוד יותר מקשה. כשאנחנו נפגשים הכל בסדר ואין ריבים ואנחנו כמו הזוג שהיינו בהתחלה - פשוט אוהבים - אוהבים לדבר אוהבים הכל. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אם להגיד את האמת? אז מגיע לו מישהי ״נורמלית״ ולא כמוני שמחפשת על כל דבר. אני כבר מתחילה להימאס על עצמי. אני מנסה להיות ה״נורמלית״ הזאת אבל אני לא מצליחה וכבר מאוחר מדיי כי כבר עברנו הרבה חרא. תמיד מנסים לתקן ואז זה מסתדר לכמה זמן ואז שוב זה חוזר לאותו מצב. אני לא מאשימה רק את עצמי כי אני יודעת שזה גם הוא אבל אני מבינה אותו כי זה מתיש להיות עם מישהי כמוני. אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות. אני ממש אוהבת אותו ואני ככה כי אני מפחדת לאבד אותו אבל אני עושה את ההפך כי אני מרחיקה אותו.
אני מרגישה שהרסתי אותו כי הוא בהתחלה היה באמת מושלם. אני האהבה הראשונה שלו. הוא החבר השני שלי אבל הוא לגמרי האהבה הראשונה שלי. התאהבתי בו כל כך. בהתחלה הכל היה מושלם וכל כך כואב לי שעכשיו המצב ביננו ככה ואני יודעת שזה לרוב בגללי כי הפלתי את כל הפאקים שלי עליו ואני הרסתי את זה. גם לו לא חסר כי הוא גם עשה לי כל מיני קטעים לא במקום.
זה יותר פריקה אבל אני אשמח לעצות.
כדאי להיפרד? זה הדבר האחרון שאני רוצה אבל אני רוצה שהוא יהיה מאושר.
מצד אחד אנחנו כן חושבים על פרידה אבל מצד שני אף אחד מאיתנו לא מדבר על זה כי אנחנו לא רוצים להיפרד. הוא כן אוהב אותי אני יודעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות