התאהבתי (מביך לומר את זה קצת) בחברה יחסית קרובה שגדלתי איתה והייתה במעגל החברים די קרובים שלי, שנינו דתיים, ואנחנו חברים די טובים.
לפני קצת יותר משנה ממש התחילו לצוץ רגשות כלפיה, ומאז לאט לאט דיברתי איתה יותר בוואטסאפים שבתות וכו' (אני לומד בישיבה והיא בשירות אז לא היה לנו זמן להפגש), אבל רק בקטע חברי, ולא החצנתי את הרצון שלי להיות איתה ולא סיפרתי על הרגשות שלי לאף אחד.
לאט לאט הרגשות התחילו לשקוע ולהחלש, אבל עדיין הרגשתי רגשות כלפיה.
אתמול נפגשנו אחרי בערך שבועיים שלא התראינו (נפגשנו עם עוד חבר'ה) והתגלה שיש לה חבר. באותו הרגע הרגשתי ממש בסדר, אפילו שמחתי בשבילה, באמת.
ולכן, באותו הלילה דיברתי עם חברה אחרת, שהיא באמת חברת ילדות, והחברה הכי טובה שלה, ואחרי יותר משנה התוודתי בפניה על כל הרגשות שהיו לי כלפי הבחורה הזו,וסיפרתי לה שזאת הייתה תקופה לא קלה.
חשבתי שלספר יוריד לי אבן מהלב, אבל היום קמתי עם תחושה רעה, אני כל הזמן חושב עליה, ועכשיו זה כבר לא לגיטימי אפילו.. זה ממש מתסכל, אני לא מצליח להסיח את דעתי מזה...
זה הפוסט הראשון שלי באתר הזה ואני לא יודע מה הפורמט בדיוק, אבל אם מישהו יכול לתת לי איזשהי דרך לסדר את הראש או משהו... יתקבל בברכה. תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות