אני בחורה מלומדת, נראית טוב, חכמה. תודה לאל הגעתי לכל המטרות שהצבתי לעצמי עד כה בחיים. אם זה מקצוע שלמדתי 7 שנים, רכבים שקניתי, טיולים שממינתי לעצמי.
אני מגיעה מהפריפריה וכל החיים הסתכלתי על הבחורות הפשוטות וזלזלתי בהן שכל מה שמעניין אותן זה חתונה וילדים. אמרתי לעצמי שאם אני רוצה ציק צ’ק יש לי דירה, בעל, ילדים, ממש כמו שיש להן. אם ה״סתומות״ האלו השיגו את זה אז זה קטן עליי.
אז זהו שממש לא. זה קשה מאוד להשיג את הדברים האלה ואני תוהה אם זה שווה את המאמץ. כל הקושי בחיפוש בו זוג, בקניית דירה, בלעבוד בעבודה מסודרת, בשביל מה? בשביל להשיג את מה שיש כבר לכולם?. אני יודעת שאני יכולה יותר. בן זוג הכי טוב, דירה הכי שווה, קריירה הכי טובה.
אני לא יכולה להפסיק לרצות יותר ולרצות להיות מספר אחת אבל מפחדת להשאר בלי כלום ביד, כמו שיש לי כבר שנים. מרוב רצון להיות מספר אחת, אני נשארת אפס, יש לי כלום חוץ מדברים חומריים ותעודות על הקיר.
איך מתפשרים ומבינים שאין מספר אחת? אין מושלם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות