אפשר להרגיש קצת רע, אבל לא להגזים עם ההרגשה הזאת.
שלום, סליחה על ההפרעה.
אז ככה, שמי אופיר, היום אני בן 26. אני גר בפתח תקווה, עובד במכירות.
מאז שהייתי קטן, היו לי הרבה קשיים חברתיים, הייתי נחשב ילד מוזר, לא היו לי הרבה חברים ובאופן כללי הסתכלו עליי בצורה אחרת. הייתה לי צורת חשיבה והתנהגות לא רגילה, והייתי מאוד ביישן.
אני אומר "הייתי" כי היום השתפרתי מאוד. הצלחתי להתגבר על חלק מהסימפטומים של תסמונת אספרגר.
למי שלא יודע, תסמונת אספרגר זאת הפרעה התפתחותית נדירה, דומה לאוטיזם, אבל הרבה יותר קל, ללא פגיעה באינטליגנציה כללית.
זה גורם להפרעות חשיבה, הפרעות התנהגות, ביישנות, חוסר הבנה של דברים בסיסיים מבחינה חברתית, ועוד. בנוסף, זה גורם להתעייפות נפשית גבוהה יותר, כלומר, אני מתעייף מהר יותר מאנשים אחרים וקשה לי יותר להתמודד עם כל מיני דברים.
לאחרונה הצלחתי להתגבר על חלק גדול מהדברים, אבל עדיין לפעמים אני קצת ביישן או לא יודע איך לדבר או להתנהג במאה אחוז.
רציתי לשאול אם אתם יכולים להסביר איך אני צריך לדעתכם להרגיש עם זה?
איך להתנהל ביום יום, בצורה נורמלית כמה שאפשר, כדי לא לעשות רושם של בן אדם מוזר?
או אולי הייתם אומרים שזה לא נורא אם חשבו שאני מוזר לפעמים?
ו באופן כללי איך להרגיש עם העובדה שיש לי את הבעיה הזאת.
תודה מראש.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025