היי
אני בזוגיות כבר חצי שנה, זוגיות שהכל בה איטי. לוקח מאוד לאט לדברים לקרות, באשמת שני הצדדים, מרגיש שבעיקר באשמתו את האמת ויכול להיות שהוא יגיד הפוך אז אני לא מחפשת אשמים. לשנינו קשה להפתח ולסמוך וככה נוצר מצב כזה..
אני לא מצליחה שלא להתבאס על זה שאני חושבת עליו ויוזמת המון אבל אני לא מקבלת מחוות ועל זה שהוא לא מספיק חם אליי כשאנחנו לא נפגשים.. ואז כשאנחנו נפגשים לוקח לי די זמן להפתח כי במסגרת הזמן שאנחנו לא מתראים אני כבר במחשבות של להפסיק את הקשר כי זה כל הזמן מרגיש שמשהו שם לא מספיק שלם.
יש לו המון דברים שאני אוהבת ואני חושבת שיש לו בסיס טוב. הוא ממשפחה טובה, הוא בחור טוב ויש לנו כימיה. אבל, העמימות סביב הקשר מבאסת אותי מאוד וממש קשה לי להמשיך.
אני לא יכולה שלא להשוות את המצב שלנו למצב של אחרים. כן אני מסתכלת על חברות שהן בזוגיות של פחות זמן ממני והכל מתקדם בכיף ובזרימה ואני לא מצליחה שלא לקנא. שחברות שלי מקבלות מחוות מהחבר, אני לא מצליחה שלא לקנא. שהם הולכים לטיולים, צימר, ארוחות משפחתיות, של סתם להתקשר במהלך היום לשאול מה נשמע, של לדבר בחום ואהבה בווצאפ. קשה לי שלא לקנא.
אני מסתכלת על זוגות באינסגרם ועל חברות וכן אני ממש נוטפת קנאה. כי אני מרגישה שכלום לא זז.
כן כיף לי איתו ומרגיש לי ששנינו עם משקעי עבר (אני אישית לא מזוגיות) ואני מרגישה שקשה להתקדם ככה. העלתי את זה בפניו את הציפיות שלי, וכלום לא השתנה..
מחר הוא יפגוש את המשפחה שלי לראשונה ואני כן עושה לו מחוות ואני לא מקבלת בחזרה וזה נורא מבאס אותי (לקחתי אותנו לספא, מביאה אליו לפעמים גלידה, מכינה לנו אוכל..) ומצדו כלום. לא קנה לי מתנה מעולם ולא כלום.
כן זה מבאס וכן אמרתי לו והוא אמר שקשה לו להפתח שהוא מפחד להפגע, הוא כן לוקח אותי למסעדות ואנחנו כן מבלים ביחד. אבל אני מדברת על הדברים הקטנים, של הלתת הרגשה שחושבים עלייך שאני חשובה למישהו.הוא לטענתו אומר שהוא מפחד מהעניין של להפתח ולתת את הלב מהפחד של להפגע ושלוקח לו פשוט יותר זמן.. אבל אני כבר מותשת. בא לי קשר כיפי שמישהו חושב עלי שמתקשר ששולח לי סתם לב באמצע היום. הוא אפילו אמר לי "אני אוהב אותך" סהכ פעמיים בכל הקשר הזה .
מה אתם חושבים שעליי לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות