אני עוד מעט בן 28, המצב החברתי שלי מאז ומתמיד לא היה משהו ,
תמיד הייתי ביישן קצת ויותר בפינה שלי וקצת שקט.
רק בתקופה האחרונה התחלתי יותר להסתובב במקום עבודה שלי וליצור אינטרקציות עם אנשים - לפני זה פשוט הייתי מסתגר בתוך עצמי בתפקיד שלי והולך הבייתה.
אני לא יודע איך ליצור קשרים עם אנשים שזה מעבר להיי ביי ולהגיע למצב של לצאת ולדבר כל היום וכאלה (חברים..)
נגיד בסיטואציות חברתיות קבוצתית כל הזמן אני מרגיש בצד ,
קשה לי ליצור קשרים ולשמור על קשרים עם אנשים.
עם נשים המצב יותר גרוע , זה מרגיש לי כל פעם שאני יוצא עם מישהי זה נתקע באותה הנקודה ובגלל אותה הסיבה (שאין לי מושג מה היא)
יצאתי בחודשים האחרונים עם 2 בנות כבר והכל הלך מדהים והיה חיבור טוב וכיף והכל
ואז שזה מגיע לתכלס?
או שאני מקבל תשובה בסגנון של " לא מרגישה שיש משיכה" או כל מיני תשובות מורחות אחרות.. אני פשוט מרגיש את זה שזה בגלל אותה הסיבה כל פעם
ועם כמה שאני מנסה שלא להיפגע ולהתבאס מזה - זה פשוט פוגע , כל פעם מחדש
וזה מאכזב, ואני פשוט לא מצליח להבין מה לעזאזל אני מפספס? זה לא יכול להיות שתמיד אבל תמיד הכל נראה מושלם והולך והכל ואז שזה מגיע לתכלס? פשוט כלום
ולא משנה איזה תירוץ אני אקבל (ושמעתי כלכך הרבה)
עם כל זה אני חושב על זה שאני עוד מעט בן 28, תכף מגיע הזמן של לעבור לגור לבד וכו' ומה יהיה אז? נחזור הבייתה אחרי יום עבודה ונישאר עם עצמי? אני מכיר את עצמי מספיק כדי לדעת שלא אוכל להכיל את זה ואכנס לדיכאון
מצד שני המצב החברתי שלי תמיד היה ככה , ואני לא יכול להיות מישהו שאני לא
אני ממש לא יודע מה לעשות..
איך אפשר לטפל בבעיות האלה? זה תחושה פשוט נוראית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות