אני נשואה בת 27 אני עדין סטודנטית ואין לי אף אחד בחיים האלו.
עשיתי באמצע התואר שינוי מסלול ועכשיו אני לבד כל החברות שהיו לי באותו מסלול כבר לא בקשר איתי ואני לבד כל הזמן. גם החברות שלי כולן כבר נשואות וכל אחת כבר חייה את החיים שלה, ולמרות שאנחנו נפגשות מידי פעם זה עדין לא אותו דבר ואני מבינה שמתבגרים והכל, אבל אני מרגישה כל כך לבד , בעלי עובד רוב הזמן יש לי רק אחים ממש גדולים ממני עם ילדים והכל .
אני לא מוצאת שום כיוון שום עבודה נורמאלית. אני כבר שלוש שנים בעבודה מאוד משעממת בגלל התואר, עבודה שאין בה שום עתיד. אני באמת במצב שאני כל היום בבית בפיג'מה אני עובדת מידי פעם והולכת ללימודים ממש בבאסה.
אני רוצה למצוא חברים חדשים ולהרגיש איזשהו ערך משמעותי בחיים. אני מפחדת להביא ילדים עכשיו למרות שהסביבה מאוד לוחצת עלי אבל אני כל הזמן עצובה ואני לא חושבת שזה יהיה רעיון כל כך טוב. אני לא מוצאת שום סיבה טובה לצאת מהמיטה מהפיג'מה משום דבר. אני מתקשה גם לדבר על זה עם בעלי ואני לא רוצה להעמיס עליו את השטויות שאני מרגישה בגלל שאין לי שום דבר בחיים.
אשמח לקבל תובנות או איזה עצות איך להרים את המצב רוח גם בלהיות לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות