דבר המערכת
אנא גלו אמפתיה לשואל וענו באופן ההולם את נושא השאלה.
היי, אשמח אם תקראו.
לפני שנה הבת זוג שלי נפטרה אחרי שהיינו בקשר שלוש שנים ביחד.
העניין הזה טילטל את חיי והיו ימים שהייתי הופך להרוס לבדי בבית יום יום כשהייתי חוזר מהעבודה וגם לא רציתי הקרובים אליי יראו אותי כך .
כשהיא חלתה וכשמצבה התדרדר לא יכולתי לקבל את זה שהיא סובלת ככה ויום יום התפללתי שיקרה משהו שהיא תוכל לחזור לשיגרה ומצידי שיתן לי את כל הסבל שלה ושיציל אותה, אבל כלום לא השתנה לטובה
כל דקה הייתי לידה בבית ובבית חולים, רצתי מהעבודה למשפחה שלה ושלי, סידורים, להביא דברים לקנות ושהכל יהיה כמו שצריך ושלא יחסר דבר...היה לנו הכל בחיים ולא החסרנו דבר אחד לשנייה ועד הרגע האחרון האמנתי שהיא פשוט תחלים והמציאות תשתנה
בלילות בבית חולים כשהייתי לידה לא תיארתי לעצמי שיגיע יום והיא לא תהיה פה אבל החלום הפך למציאות,
חיי מאז התנהלו כאילו הכל רגיל אבל בתוך ליבי מצב עמוק וניסיון לפתוח דף חדש.
שיגרת העבודה, עיסוקים אישיים, משפחה אוהבת...אך עדיין אני מרגיש שאני שוקע בתוך עצמי ומנסה לעזור לעצמי בדרכים משלי, אך שואל בפעם המאה כמה אוכל לברוח ולהעסיק את הראש בשגרה, ולנסות להחזיק את עצמי בדברים שהיינו עושים יחד בישול, קריאה, ללכת לים, לצאת לריצה, היא היתה מלמדת אותי דברים ואני אותה...אבל נראה שהכל זה עכשיו כדי לברוח מעצמי ולמלא את החסר...
חברים יש אבל מילה לא מדבר איתם על זה אני מדבר עסקים כרגיל
משפחה כנ"ל מידי פעם אם זה עולה
המשפחה שלה כבר לאט לאט הקשר דועך
אני לא נמצא ברשתות חברתיות כך שאני פחות חשוף לדברים שאנשים עוברים...מה הייתם עושים במקומי ואיך עוד אוכל לעזור לעצמי כדי לפתוח דף חדש?
תודה