היי לכולם, לפני 4 שנים אחותי הגדולה נהרגה בתאונת דרכים, מאז המשפחה שלנו מפורקת נשארנו אני ועוד אחי שקטן מימני ב4 שנים, אמא שלי מאז מרוסקת.. בדיכאון לא יוצאת מהבית, אבא שלי עובד אבל אני יודעת שגם הוא באותו מצב נפשי..ובתוך כל זה אני ואחי שגם מרוסקים מהמצב מנסים להמשיך לחיות.. אני במצב נפשי קשה על פניו נראת שהכל בסדר אני לומדת תואר בחינוך ודווקא יש לי ציונים טובים ואפילו מצליחה לעבוד כמה פעמים בשבוע מנהלת שגרת חיים נורמאלית אבל מבפנים אני מרגישה שאני מתה, לא מצליחה להתגבר על האבל כל הזמן בדיכאון לא מצליחה לשמוח ולהיות מאושרת,אני לא מפסיקה להתגעגע אליה ולדמיין איך החיים היו נראים אם רק היתה פה כמו תמיד..גם לפני המוות שלה לא הייתי הכי יציבה נפשית אבל מאז מה שקרה המצב רק החמיר והקטע שאין לי באמת אף בן אדם לפרוק ולספר לו מה שאני מרגישה... המשפחה שלי בעצמה מרגישה כמוני ויותר גרוע וכל בן אדם אחר פשוט מרגיש לי שלא מסוגל להבין אותי לא כי לא אכפת כי לא חווה אבל דומה כזה, ניסיתי כדורים כמו ציפרלקס לוריון שטויות כאלו ואני לא מעונינת להיות תלויה בזה אז הפסקתי, כן הייתי בטיפולים וזה לא הכי עוזר לי, מישהו שמבין אותי ויכול לתת לי עצות איך לצאת מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות