אני אחרי פרידה מזוגיות של 7 שנים. בן זוג ראשון. מרגישה לא מאוזנת, לא רגועה, מחפשת אישורים כל הזמן, מדברת בלי סוף על עצמי, בוטחת באנשים שאני מכירה כלום זמן וחולקת איתם דברים אישיים עליי, אין לי באמת חברים, אולי אחד וגם לא חבר הכי טוב. יותר חברות כזאת של להיפגש, לדבר וביי. אבל לא חברות עם איכפתיות ונתינה גבוהים, כאילו בפרידה אף אחת לא הייתה בשבילי, שתיים אפילו ניקו איתי קשר כי ציפיתי שיקשיבו לי ויתעניינו בי. המצב שלי על הפנים עכשיו. והכי נורא? התחלתי לפקפק בייחוד שלי, אני אחת מצחיקה ושנונה, פלפלית. משום מה אני לא מצליחה להביא את זה לידי ביטוי לאחרונה, מרגישה נורא חסרת ביטחון ועסוקה באיך שאחרים רואים אותי, מתבססת על כמה התחילו איתי, ואני מרגישה על הפנים. כל הזמן במחשבות וחששות, מרגישה נורא. לא רוצה לצאת מהמיטה- לא מכירה את עצמי ככה. טרודה המון במחשבות, מבאס שאין לי חברים שדואגים לי, והכי אני כועסת על עצמי שמחפשת עזרה מאחרים גם אם הקשר ממש חדש ולא מבוסס, כמו נשענת עליהם וזה מגעיל אותי. אני מגעילה את עצמי בצורך שלי בעזרה. מרגישה אבודה, לא יודעת מה לעשות. בבקשה אני מאבדת את זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות