אנחנו אחים כמעט באותו גיל. הוא פעם היה לא חברותי, מבודד, מוזר. אני הייתי חברותי, שמח, מוצלח.
עבר הזמן ועברתי משבר בגיל ההתבגרות. עברתי לחברה אחרת ואפשר להגיד שהייתי במדינה אחרת למשך כמה שנים והשתנתי לגמרי.. הייתי במקומות קיצוניים שכוללים דברים שהם לא סמים אך דברים שמתקרבים לזה. מקומות קשים. בסוף גיל ההתבגרות יצאתי משם וחזרתי למדינה שלי ולהורים. המשכתי להתמודד עם ההשלכות של מעשיי ושל המעברים. בינתיים, בחלוף כל כך הרבה זמן, אותו האח מצא את מקומו, נהיה חברותי יותר ממני, אנשים אוהבים אותו והוא מתקשר איתם ואילו אני לא קמתי מהמכה שחטפתי בגיל ההתבגרות ונהיתי מוזר , בערך כמו שהוא היה מוזר בגיל ההתבגרות. הוא סיים לימודים ויודע מי הוא ומה הוא. אני לא יודע מי אני ומה אני. אין לי מושג. אז איך מתמודדים עם הפער הזה, שהוא מוצא את מקומו ושהוא הפך להיות מוצלח חברתית וכן בשאר התחומים בעוד שאני נהייתי המוזר החברתי וזה שלא הסתדר בחיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות