כתבתי משהו, רציתי לפרוק ולשמוע את דעתכם

לא חושבת שאי פעם אשלח לך את זה. אני גם לא יודעת איך אני מרגישה. האם משהו בנינו נאבד או שפשוט אנחנו סתם בעוד תקופה קשה? יושבת באינסגרם ומסתכלת על הסטורי שהעלתי מהחתונה של אח שלי כשהפנים שלנו צמודים ואנחנו מחייכים אחד לשניה. שכחתי שהתמונה הזאת קיימת. אני זוכרת את האירוע הזה כאחד האירועים היותר מרגשים של המשפחה שלי וגם שלי ושלך. שהיית צריך ללכת אחרי זה לצבא והתבאסתי, הצטלמנו ביחד ואני זוכרת שאמרת לי שאני כל כך יפה וזה עשה לי את הערב, שרקדנו מלא ביחד ולא הפסקת להסתכל עליי במבט מאוהב כזה שעכשיו אני נזכרת שלא ראיתי אותו הרבה זמן.. עצוב קצת לא?
אחרי שהלכת ישבתי באוטו כשכולם התארגנו על הדברים ורק דיברתי איתך בווצאפ. היה בי דחף לתפוס את הטלפון ולשמוע איך היה לך. דיברת איתי פעם ראשונה על ילדים, על משפחה, שאני האדם בשבילך. קשה לי כי הרבה זמן לא שמעתי אותך אומר דברים כאלה. מידי פעם אוהב אותך שמרגיש כאילו אנחנו חייבים את זה אחד לשנייה. ומתכוונים אבל לא חושבים על זה יותר מידי, יותר יורים את זה לאוויר. אמרת לי שנתחתן. שמעתי שהסתכלת עליי כל הערב בחיוך ובהסמקה. חגגנו לא מזמן שנה אז.. משהו נשבר אחרי שמונה חודשים אחרי השנה הזאת?
אנחנו יכולים להחזיק זמן ביחד אם לא נגיד כלום, נשאיר את המצב כמו שהוא. אם אני לא אפרד ממך ואתה לא תיפרד ממני ופשוט נהיה ככה. כאילו מתעלמים כי מפחדים מהמשך. אולי לפחות אני. לא בא לי לפספס אותך אבל מצד שני אני גם מפחדת להיפגע. אבל נהיה שמחים אם המצב ישאר ככה בנינו? המצב יכול להשתנות? אולי אנחנו קצת בשיח חירשים בנינו? ניסיתי כמה פעמים לשאול אותך מה אתה חושב על בקשר שלנו אבל לא כלכך קיבלתי תשובה, יותר על מה את מתכוונת. לא יכלתי להגיד שאני חושבת על להיפרד. שאולי לפרק את זה. של פחד כי אני אוהבת אותך אבל הייתי חייבת שתדע שאני נלחמת בשבילנו. למרות שקשה לי להגיד כי אולי אתה לא שם? אולי מבחינתך הכל טוב בנינו והכל בראש שלי? אני לא יודעת. אתה בצבא. ואני מרגישה רחוקה. אני מרגישה שאין בנינו שיח כלכך. היום רשמת לי חיים שלי אחרי הרבה זמן שלא וזה מאוד הפתיע אותי. למרות שאתה רושם את זה הרבה לבנות אחרות. אבל אני בטוחה שלא תבגוד בי אז אני לא שמה לזה לב. מעלימה עין. אני לא יודעת מה הולך להיות בנינו. אבל מה שבטוח שזה הולך להיות קיצון. או שניפרד או שנחזיק ויהיה לנו ממש טוב. לאחרונה יצא לי לחשוב. אני זוכרת שאז הבטחת שתלחם עליי ״ אני לא הולך לוותר עלייך כי אני יודע מה את גורמת לי להרגיש״ הרגשתי מיוחדת מאוד אחרי שאמרת לי את המשפט הזה. אבל אני חושבת עליו שוב. ואני לא יודעת אם זה יהיה תקף במקרה שיהיה משהו. לא נדמה לי שתלחם. נראלי שתבכה ושתגיד שנעשה מה שאני רוצה. שניפרד ושלא תשלח לי יותר הודעה. בזוגיות שלנו אני הפזיזה. אני זאת ששולחת הודעה בלי אגו אחרי הרבה זמן שלא מדברים. אני לא מצליחה להתאפק כשזה מגיע אלייך. אולי יהיה קשה לחשוב שזה נכון אחרי כל מה שאמרתי אבל אני אוהבת אותך מעמקי נשמתי. באמת. והיו פעמים שלא רציתי שזה יהיה נכון אבל כואב כמה שזה האמת.
כואב לי לחשוב את זה, לדעת את זה. אבל זה ככה. ומה יהיה בנינו? את זה ימים יגידו..