שלום לכל הגולשים
הייתי רוצה לשתף אתכם במה שעובר עליי בזמן האחרון.
בשנה האחרונה סיימתי תואר ראשון בהנדסת מכונות במכללה בינונית מינוס הייתי אומר. לא התקבלתי לאוניברסיטה בזמנו וכן מרגיש שדי וויתרתי לעצמי בבחירת המקצוע והמוסד. הלימודים עצמם לא היו נוראים ואהבתי את המסגרת לימוד. לא הצלחתי למצוא משרה התחלתית בזמן הלימודים בזמנו (תחרות רבה על כל משרה ממה שהבנתי).
בסופו של דבר סיימתי את התואר והחיים שלי דיי עמדו במקום מאז. בזמן הזה עבדתי בעסק המשפחתי (מסעדה) ובמשק חקלאי שלהם, חיים פשוטים סה"כ. בזמן הזה התחלתי לחפש משרה התחלתית לעבוד בה כי זה מה שצפוי מבוגר טרי כמוני. לקח לי המון זמן למצוא עבודה ולפני חודש בערך מצאתי עבודה בתור מהנדס באיזה מפעל ייצוא והייתי מבסוט סהכ בהתחלה. אני סובל מחרדות בכללי ואחרי שבוע אינטנסיבי שם קיבלתי התקף והמחשבות שלי רצו בראש ככ הרבה שככה ייראו החיים שלי, לקום כל בוקר לעבודה של 8-17 שאני לא עף עליה מלכתחילה, סוג של ויתור עצמי או התפשרות. החרדות התגברו עלי ולא הייתי מסוגל לצאת מהמיטה מרוב המצב ולא לענות לאף אחד. בסופו של דבר עזבתי את המקום.
אני לא מרגיש חרטה שעזבתי, אבל אני מרגיש בעיקר אכזבה, אכזבה שבחרתי במסלול חיים שלא הביא לי זיקה או רצון לטרוף את העולם. אני מקנא במי שחש ככה עם מוטיבציה ורצון לעבוד ולעסוק במה שהם אוהבים. עכשיו אולי אתם תקראו לי טיפש, עצלן או בטלן, כרגע אני מרגיש שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי, די תקוע בסוג של לימבו. מה אתם הייתם מייעצים לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות